בלוג

הבלוג והעדכונים של תאגיד מאי

על אשפה ודעה קדומה: העתירה המוזרה של התאחדות התעשיינים

 מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי.

בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.

אין אויב גדול יותר לחדשנות מאשר קיבעון מחשבתי. כשלאונרדו דה וינצ'י רצה לבנות מכונה שתעזור לבני אדם לעוף, הוא חיקה את מעוף הציפור, מתוך קונספציה כי רק כך יוכל להשיג את המטרה. הקונספציה הזאת, שהוטמעה בראשו ובראשם של בני דורו, עצרה אותם מלעשות את הקפיצה הגדולה קדימה בתעופה, שבמאה ה-20 שינתה את העולם. קיבעון הוא מעצור השגור גם בראשם של תעשיינים וחברות בישראל כיום, המעוניינים יותר מכל לשמר את המצב הקיים, שלא פועל לטובת אף אחד - גם לא לטובתם שלהם.

הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בישראל ביתר שאת, בעתירתה המוזרה של התאחדות התעשיינים נגד הרשויות המקומיות, המבקשות להטיל על התעשיינים אגרת פינוי פסולת בכמות חריגה.

מיכל איסוף פסולת אלקטרונית בכפר סבא

מדוע זאת עתירה מוזרה? כי בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, ובכך גם להפחתת אגרת פינוי הפסולת החריגה, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.

בעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים לבג"ץ היא טוענת שהאגרה היא "המצאה שנועדה לסחוט כספים" מעסקים הפועלים בשטחי הרשויות והערים השונות. ההתאחדות מסבירה, יש שיאמרו בצדק, כי פינוי האשפה הוא שירות שאמור להיכלל בתשלומי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות. ייתכן כי יש צדק בדבריה, אבל החוכמה המצופה מהתעשיינים של הסטארט-אפ ניישן היא להפוך איום להזדמנות.

למעשה, מנקודת מבטה של הרשות המקומית, כאשר התעשיין מתקשר בהסכם עם תאגיד למיחזור פסולת אלקטרונית ועם תאגיד למיחזור אריזות, הוא בעצם מטפל בעיקר הפסולת היבשה שלו בעצמו, ומפחית משמעותית את כמות הפסולת שהוא מייצר.

פסולת אלקטרונית: מחשבים, מסכים, כבלים סוללות ועוד.

 כשעיקר הפסולת של התעשיינים ובתי העסק היא תעשייתית, אלקטרונית או אריזות מפלסטיק, הם נותרים עם קמצוץ של פסולת רטובה לטיפול על ידי הרשויות המקומיות.

באופן כללי, התעשיין גם לא משלם על מיחזור. על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות, תאגיד המיחזור, שהוא גוף היישום המוכר, צריך לממן את איסוף ומיון הפסולת האלקטרונית עבור התעשיין - בנוסף לפינוי בחינם. יכול התעשיין לפנות אריזות באמצעות תאגיד המיחזור תמיר. מדובר בגוף בבעלות התעשיינים, שגם מממנים את פעילותו, ולפיכך הם צריכים להיות הראשונים ליהנות מפירותיו בהתאם לחוק להסדרת אריזות.

יותר ויותר חברות בכל העולם מבינות את היתרונות וההזדמנויות הרבות שמיחזור מביא להן, שלא לומר רווחיות. המודעות הגוברת לסכנות בפסולת אלקטרונית שאינה מטופלת, ולהררי הפלסטיק השוטפים את האוקיינוסים ומזהמים את האדמה, הפכה את האזרחים למצפוניים הרבה יותר, והציפיות שלהם מתעשיינים וחברות עולות כל הזמן. הם מענישים את המזהמים ותומכים בממחזרים.

מיכל איסוף פסולת אלקטרונית באיקאה

קשה אם כן להבין את הרציונל של התאחדות התעשיינים בעתירתה לבג"ץ. התעשיינים רוצים להשאיר את החוקים וההליכים המקובלים כפי שהיו מאז ומתמיד. זהו קיבעון שעומד לרועץ עבור חברות, ארגונים ותעשיות המעוניינים להישאר רלוונטיים.

וינסטון צ'רצ'יל אמר כי גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול, ושינוי גישה זה מה שנדרש כיום מהתעשיינים ומהחברות.

מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי ודינמי, שבו חברות החפצות חיים חייבות להסתכל קדימה, לחדש ולעוף. אם הן מסרבות בתוקף לעשות זאת בעצמן, הרגולטורים יכולים להכריח אותן לעשות כן.

פורסם גם כטור דעה בדה מרקר

פרויקט הסברה לבתי ספר חללית מ.א.י – חללית לשיגור פסולת אלקטרונית למיחזור

המאה ה-21 מביעה עימה התקדמות טכנולוגית המאפשרת לנו בהחלקת אצבע או מקסימום לחיצת כפתור להתנייד ממקום למקום במהירות ולהעביר מידע, אנרגיה ותקשורת בין חפצים ואנשים.  יכולת זו מעלה את איכות חיינו אך גם טומנת בחובה אתגרים חדשים בינהם אתגרים סביבתיים וחינוכים.
אנו צורכים מוצרים אלקטרונים בקצב מסחרר ולאחר השימוש הפסולת ברובה משולכת
לפחים העירוניים המועברים להטמנה באדמה.

נזקי הפסולת האלקטרונית

הפסולת האלקטרונית הינה רק 2% מכמות הפסולת הביתית שלנו אך מהווה 70% מגורמי הזיהום של משאבי הטבע הקריטים לקיומנו – המים, האוויר והיבשה.  

אנו מעבירים יותר ויותר שעות במהלך היממה אל מול המסכים, ומכשירים אלקטרונים שונים, מדברים דרכם ומבצעים פעולות. העולם משתנה ומתפתח במהירות והרבה מן המקצועות מהם יתפרנסו ילדנו טרם קיימים וכישורי החיים ויכולות בין אישיות הינם כלי עבודה אשר יאפשרו לילדנו להתמודד עם אתגרי המחייה והפרנסה.

תכנית החללית מ.א.י הנה חדשנית ראשונה מסוגה בעולם. בתכנית מקנה לילדים באמצעות שיתוף פעולה הדדי בין הילד בית הספר ותאגיד מ.א.י פתרון ישים, יעיל ופשוט להתמודדות עם אתגרים אלו:

שמירה על הסביבה: באמצעות התכנית כל ילד יכול בצורה יעילה ופשוטה להעביר פסולת אלקטרונית ביתית למחזור בצורה טובה ובטוחה לסביבה.
אקטיביזם חברתי – סביבתי:  במהלך התכנית הילדים מתנסים הלכה למעשה בהסברה בהובלת שינוי לטובה על הסביבה בה הם חיים ומחזקים את תחושת המסוגלות האישית והאמונה כי הם יכולים לשנות את המציאות בה הם חיים.
צרכנות נבונה ונכונה : התכנית מלמדת וממחישה לילדים כי לקיחת האחריות על רכושנו היא איננה רק בזמן הרכישה והשימוש בו אלא גם בסיום השימוש וכיצד ניתן לעשות זאת בצורה נבונה ונכונה לפרט, לחברה ולסביבה.
חשיבה מחוץ ל״קופסא״ וגמישות : התכנית ממחישה את היכולת של ניסוי וטעייה. כיצד ניתן לקחת בעיה, במקרה הזה סביבתית – חברתית ובעזרת יצירתיות ופיתוח יכולות
טכנולוגיות נוספות למצוא פתרונות.
חיזוק יכולות מוטוריות ויצירתיות: במהלך הפעילות הילדים יתנסו בהרכבת חללית אישית מקרטון, ימלאו אותה בפסולת אלקטרונית ביתית ויקשטו אותה באופן ייחודי כל אחד על פי טעמו האישי.
בילוי זמן איכות משותף וחיזוק תקשורת בין אישית: תהליך ההרכבה וה״טעינה״ של החללית טומן בחובו הזדמנות לבילוי זמן איכות משפחתי, ויצירת חוויות משותפות בעלות אופי חיובי ותחושת הצלחה.
ונסכם באמירה של  חז״ל:
״בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו – ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא
תקלקל ותחריב עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך ״ (מדרש קבלת רבה ז,יג).

הנחיות חדשות של המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני

 

מאת: עו״ד קובי בר לב

הנחיות חדשות של המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה הנחיות חדשות בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, שנועדו להתמודד עם תופעת מכירתה הבלתי־חוקית של פסולת אלקטרונית לכל המרבה במחיר, במסווה של מכירת ציוד המיועד לשימוש חוזר.

מטרת הנוהל היא לבצע הבחנה, באמצעות קביעת מבחנים מצטברים ופומביים, בין ציוד חשמלי ואלקטרוני שמכירתו מותרת, לבין מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני האסורה על פי החוק, אשר קיימת חובה להעבירה לגוף יישום מוכר, ללא תשלום או דרישת תמורה מלבד מימון עלויות הפינוי של הפסולת.

בנוסף, הנוהל מבקש לחדד כי כל ציוד חשמלי ואלקטרוני אשר מתוכנן לעבור טיפול או הכנה לשימוש חוזר ייחשב פסולת. כלומר, כל ציוד חשמלי ואלקטרוני שהושלך או שהמחזיק בו מתכוון להשליכו או שנדרש להשליכו לפי דין, מהווה פסולת שמכירתה אסורה ואף מטיל על המוכר את חובת ההוכחה כי אין מדובר בפסולת ואכן עסקינן במכירה מותרת, בהתאם לנוהל זה.

בצד הקביעות הללו הנוהל קובע באיזה אופן יש לאחסן ולמכור ציוד וסוללות המיועדים למכירה מותרת.

למסמך ״הנחיות החדשות לאיסור מכירת פסולת חשמלית ואלקטרונית״ באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן

התחרות על איסוף פסולת אלקטרונית בשירות הרשויות המקומיות

מאת מלכיאל רחמים – פורסם במגזין “רשויות”   דצמבר 2017

הכרזת‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭ ‬על‭ ‬ריבוי‭ ‬גופי‭ ‬יישום‭ ‬מוכרים‭ (‬תאגידי‭ ‬מחזור‭) ‬יוצרת‭ ‬גמישות‭ ‬בהסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬ברשויות‭ ‬המקומיות‭, ‬ומהווה‭ ‬ללא‭ ‬ספק‭ ‬בשורה‭ ‬מהפכנית‭ ‬עבור‭ ‬העוסקים‭ ‬בתחום‭. ‬אמנון‭ ‬שחרור‭, ‬מנכ“ל‭ ‬משותף‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭: ‬“מעתה‭ ‬ואילך‭, ‬הרשויות‭ ‬הן‭ ‬שיקבעו‭ ‬מתי‭, ‬כיצד‭ ‬ואיך‭ ‬תמוחזר‭ ‬הפסולת‭ ‬שברשותן‭ ‬ומי‭ ‬הוא‭ ‬השותף‭ ‬הראוי‭ ‬להן‮“‬

כאחראית‭ ‬הבלעדית‭ ‬על‭ ‬תחום‭ ‬איסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬ומחזורה‭, ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭ ‬לקבוע‭ ‬את‭ ‬ההסדרים‭ ‬לאיסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬וליישום‭ ‬תהליכי‭ ‬המחזור‭, ‬בהתאם‭ ‬לחוקי‭ ‬אחריות‭ ‬יצרן‭ ‬לזרמים‭ ‬השונים‭, ‬כגון‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬סוללות‭, ‬אריזות‭ ‬ובקבוקים‭. ‬לאורך‭ ‬השנים‭ ‬נשחקה‭ ‬הסמכות‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭ ‬לקביעת‭ ‬הסדרים‭ ‬שהולמים‭ ‬את‭ ‬הזכות‭ ‬הקיימת‭ ‬1בחוק‭, ‬לקבוע‭ ‬ולעצב‭ ‬את‭ ‬דרכה‭ ‬הסביבתית‭. ‬הפגיעה‭ ‬בזכות‭ ‬זו‭, ‬משפיעה‭ ‬על‭ ‬איכות‭ ‬החיים‭ ‬של‭ ‬התושבים‭, ‬על‭ ‬איכות‭ ‬הסביבה‭ ‬ועל‭ ‬היבטים‭ ‬תקציביים‭ ‬מרחיקי‭ ‬לכת‭, ‬בעיקר‭ ‬כאשר‭ ‬עלויות‭ ‬התברואה‭ ‬העירוניות‭ ‬עשויות‭ ‬להגיע‭ ‬כיום‭ ‬לכדי‭ ‬רבע‭ ‬מהכנסות‭ ‬הארנונה‭ ‬של‭ ‬התושבים‭ ‬ברשות‭.    ‬

עם‭ ‬כניסתו‭ ‬של‭ ‬2החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬החליט‭ ‬לראשונה‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭, ‬לקבוע‭ ‬שני‭ ‬תאגידי‭ ‬מחזור‭ – ‬גופי‭ ‬יישום‭ ‬מוכרים‭, ‬אשר‭ ‬מתחרים‭ ‬ביניהם‭ ‬על‭ ‬לבן‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭. ‬מדובר‭ ‬בגופים‭ ‬המייעצים‭ ‬באשר‭ ‬לדרכי‭ ‬יישום‭ ‬שונות‭ ‬של‭ ‬החקיקה‭, ‬ומעמידים‭ ‬לרשותן‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭ ‬את‭ ‬המימון‭ ‬ליישום‭ ‬ועיצוב‭ ‬ההסדר‭ ‬אותו‭ ‬קבעה‭ ‬הרשות‭ ‬לעצמה‭, ‬לרבות‭ ‬הוצאתיו‭ ‬התפעוליות‭. ‬כל‭ ‬זאת‭, ‬על‭ ‬מנת‭ ‬שלא‭ ‬יישאו‭ ‬הוצאות‭ ‬המיחזור‭ ‬על‭ ‬גבו‭ ‬של‭ ‬הציבור‭ ‬לאחר‭ ‬שכבר‭ ‬מימן‭ ‬את‭ ‬העלויות‭. ‬המימון‭ ‬כמובן‭ ‬מקורו‭ ‬בהיטל‭ ‬על‭ ‬מוצרי‭ ‬החשמל‭ ‬והסוללות‭ ‬המוטל‭ ‬על‭ ‬יבואני‭ ‬וייצרני‭ ‬מוצרים‭ ‬אלה‭, ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭ ‬אופן‭ ‬חלוקת‭ ‬התקציב‭ ‬ושיטת‭ ‬ההפעלה‭ ‬הינן‭ ‬באחריות‭ ‬הגוף‭ ‬המוכר‭, ‬בשיתוף‭ ‬עם‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭.‬

לראשונה‭, ‬חוות‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬פתרון‭ ‬מודולארי‭, ‬גמיש‭ ‬ויצירתי‭ ‬אשר‭ ‬יכול‭ ‬להתאים‭ ‬כ”חליפה‮”‬‭ ‬לכל‭ ‬אחת‭ ‬מהן‭, ‬בהתחשב‭ ‬במאפייניה‭ ‬הפיסיים‭ ‬והחברתיים‭. ‬לא‭ ‬מדובר‭ ‬ברשימה‭ ‬סגורה‭ ‬של‭ ‬פתרונות‭ ‬והסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬פסולת‭, ‬אלא‭ ‬במצע‭ ‬פתוח‭ ‬ומלא‭ ‬בו‭ ‬יכולה‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭ ‬לעצב‭ ‬לעצמה‭ ‬פתרון‭ ‬אופטימלי‭ ‬לתושבים‭ – ‬בין‭ ‬אם‭ ‬בקביעת‭ ‬אופן‭ ‬ותדירות‭ ‬האיסוף‭,  ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬בעיצוב‭ ‬וקביעת‭ ‬מאפייני‭ ‬מכלי‭ ‬האיסוף‭. ‬פתיחת‭ ‬התחרות‭ ‬הסביבתית‭ ‬בין‭ ‬תאגידי‭ ‬המחזור‭ ‬מטעם‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭, ‬משפרת‭ ‬את‭ ‬השירות‭ ‬לתושבים‭ ‬ולרשויות‭.  ‬

המשותף‭ ‬לכל‭ ‬הרשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭, ‬ביניהן‭ ‬תל‭ ‬אביב‭, ‬רמת‭ ‬גן‭, ‬מודיעין‭, ‬כפר‭ ‬סבא‭, ‬ירוחם‭, ‬עפולה‭ ‬ואחרות‭, ‬הינו‭ ‬הרצון‭ ‬האמתי‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ומנהליה‭ ‬לראות‭ ‬בהצלחת‭ ‬תהליך‭ ‬היישום‭ ‬הגמיש‭ ‬אותו‭ ‬עיצבו‭.  ‬הצלחה‭ ‬זו‭ ‬תלויה‭ ‬באיסוף‭ ‬והעברת‭ ‬פסולת‭ ‬מחצרות‭ ‬וממוסדות‭ ‬הרשות‭  ‬אל‭ ‬תהליך‭ ‬המחזור‭ ‬באמצעות‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭  ‬בשלב‭ ‬השני‭: ‬איסוף‭ ‬באמצעים‭ ‬שונים‭ ‬תוך‭ ‬שימוש‭ ‬בשיטות‭ ‬לאיסוף‭ ‬והפרדה‭ ‬של‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬מהציבור‭ ‬הרחב‭ ‬תוך‭ ‬יישום‭ ‬תפעולי‭, ‬הסברה‭ ‬וחינוך‭.‬

יישום‭ ‬החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬באופן‭ ‬חדשני‭ ‬שכזה‭, ‬מייצר‭ ‬מחד‭ ‬אי‭ ‬וודאות‭ ‬ראשונית‭ ‬אך‭ ‬מאידך‭ ‬מאפשר‭ ‬למידה‭ ‬ויצירתיות‭, ‬חדשנות‭ ‬ויוזמה‭ ‬מצד‭ ‬מנהלי‭ ‬שפ‭*‬ע‭ ‬ללימוד‭ ‬הנעשה‭ ‬בתחום‭ ‬בארץ‭ ‬ובעולם‭, ‬על‭ ‬דרכי‭ ‬יישום‭ ‬אפשריות‭ ‬של‭ ‬החוק‭. ‬לא‭ ‬מן‭ ‬הנמנע‭ ‬כי‭ ‬בעתיד‭ ‬תוחל‭ ‬תחרות‭ ‬יישום‭ ‬גם‭ ‬בתחומי‭ ‬פסולת‭ ‬אחרים‭ ‬כגון‭ ‬מחזור‭ ‬אריזות‭, ‬מחזור‭ ‬בקבוקים‭, ‬מחזור‭ ‬גזם‭ ‬וטיפול‭ ‬בגרוטאות‭, ‬דבר‭ ‬שיאפשר‭ ‬לרשויות‭ ‬לגוון‭, ‬ליזום‭ ‬ולייצר‭ ‬יש‭ ‬מאין‭ ‬עבור‭ ‬תושביהן‭, ‬בצורה‭ ‬כוללת‭ ‬ואינטגרטיבית‭ ‬בין‭ ‬התחומים‭.‬

אני‭ ‬מזמין‭ ‬את‭ ‬כלל‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬שטרם‭ ‬החלו‭ ‬ביישום‭ ‬החוק‭, ‬ללמוד‭ ‬את‭ ‬הנושא‭, ‬לבחון‭ ‬את‭ ‬האפשרויות‭ ‬העומדות‭ ‬בפניהן‭, ‬ולפנות‭ ‬אלינו‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‭ ‬למען‭ ‬תושביהן‭.  ‬

אמנון‭ ‬שחרור‭, ‬מנכ‭*‬ל‭ ‬משותף‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭ ‬תאגיד‭ ‬מחזור‭ ‬אלקטרוניקה‭ ‬לישראל‭, ‬מפרט‭ ‬את‭ ‬עיקרי‭ ‬מהפכת‭ ‬הסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬ברשויות‭.‬

ש‭. ‬מהו‭ ‬תפקידו‭ ‬של‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ – ‬תאגיד‭ ‬מחזור‭ ‬אלקטרוניקה‭ ‬לישראל‭ ‬‮–‬‭ ‬במערך‭ ‬איסוף‭ ‬ומחזור‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬ברשויות‭ ‬המקומיות‭ ?‬

‮”‬‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬כגורם‭ ‬מממן‭ ‬ומייעץ‭ ‬בתחום‭ ‬איסוף‭ ‬ומחזור‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬וסוללות‭. ‬נכון‭ ‬לעכשיו‭, ‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬משרת‭ ‬כ‭ ‬1.3‭ ‬מיליון‭ ‬תושבים‭  ‬בכ‭-‬12‭ ‬רשויות‭; ‬שיטת‭ ‬האיסוף‭ ‬והיישום‭ ‬בשטח‭ ‬משתנה‭ ‬בין‭ ‬רשות‭ ‬אחת‭ ‬למשניה‭. ‬יש‭ ‬רשויות‭ ‬הבוחרות‭ ‬לאסוף‭ ‬בעצמן‭ ‬את‭ ‬הפסולת‭ ‬מהמוקדים‭ ‬למרכז‭ ‬העירוני‭, ‬בעוד‭ ‬רשויות‭ ‬אחרות‭ ‬בוחרות‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬קבלן‭ ‬של‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬או‭ ‬קבלן‭ ‬מטעם‭ ‬הרשות‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬קיימים‭ ‬שילובים‭ ‬בין‭ ‬האפשרויות‭ ‬הנ‭*‬ל‭. ‬יש‭ ‬רשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬במספר‭ ‬מרכזי‭ ‬איסוף‭ ‬גדולים‭ ‬הפזורים‭ ‬במרחב‭ ‬העירוני‭ ‬ואחרות‭ ‬שבחרו‭ ‬בריבוי‭ ‬מוקדים‭ ‬קטנים‭ ‬במרחב‭ ‬עירוני‭ ‬צפוף‮”‬‭. ‬

ש‭. ‬האם‭ ‬יש‭ ‬ממש‭ ‬בטענות‭ ‬לפיהן‭ ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬גופי‭ ‬היישום‭ (‬תאגידי‭ ‬המחזור‭) ‬הובילה‭ ‬לירידה‭ ‬בהיענות‭ ‬של‭ ‬התאגידים‭ ‬לרשויות‭ ?‬

‮”‬פני‭ ‬הדברים‭ ‬הם‭ ‬הפוכים‭ ‬לחלוטין‭! ‬שלא‭ ‬כמו‭ ‬בחוק‭ ‬האריזות‭, ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬הגופים‭ ‬המוכרים‭ ‬מחייבת‭ ‬כל‭ ‬תאגיד‭ ‬לייצר‭ ‬ולבסס‭ ‬מקורות‭ ‬פסולת‭ ‬רבים‭ ‬ומשמעותיים‭ ‬ככל‭ ‬הניתן‭. ‬במ‭.‬א‭.‬י‭ ‬יש‭ ‬עובד‭ ‬ייעודי‭ ‬שאמון‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬מתן‭ ‬מענה‭ ‬לרשויות‭: ‬מר‭ ‬מלכיאל‭ ‬רחמים‭, ‬אשר‭ ‬שימש‭ ‬בעבר‭ ‬כסגן‭ ‬ראש‭ ‬מועצה‭, ‬והוא‭ ‬בעל‭ ‬היכרות‭ ‬עמוקה‭ ‬עם‭ ‬הנושא‭. ‬הרשויות‭ ‬מהוות‭ ‬מקור‭ ‬משמעותי‭ ‬לאיסוף‭ ‬פסולת‭ ‬מהציבור‭, ‬בטווח‭ ‬הקצר‭ ‬והארוך‭ ‬כאחד‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬פנייה‭ ‬של‭ ‬רשות‭ ‬מקומית‭ ‬אשר‭ ‬לא‭ ‬החליטה‭ ‬על‭ ‬יישום‭ ‬החוק‭ ‬כלשונו‭ ‬או‭ ‬לחילופין‭ ‬איננה‭ ‬מראה‭ ‬נכונות‭ ‬לאיסוף‭ ‬משמעותי‭, ‬עשויה‭ ‬להשתמע‭ ‬כמוטיבציה‭ ‬פחותה‭. ‬אסור‭ ‬לשכוח‭: ‬מחובתה‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ליישם‭ ‬את‭ ‬החוק‭ ‬ולהקשר‭ ‬עם‭ ‬גוף‭ ‬יישום‭ ‬מוכר‭, ‬בעוד‭ ‬שעל‭ ‬האחרון‭ ‬מוטלת‭ ‬החובה‭ ‬לממן‭ ‬באופן‭ ‬סביר‭ ‬את‭ ‬פעילות‭ ‬האיסוף‭ ‬ואת‭ ‬ההסברה‭ ‬הנדרשת‮”‬‭.   ‬

ש‭. ‬כיצד‭ ‬מתחילה‭ ‬רשות‭ ‬מקומית‭ ‬בהליך‭ ‬האסדרה‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭? ‬

‮”‬בשלב‭ ‬הראשון‭, ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬להקצות‭ ‬גורם‭ ‬אחראי‭ ‬לנושא‭, ‬המכיר‭ ‬את‭ ‬תחום‭ ‬איכות‭ ‬הסביבה‭ ‬על‭ ‬בוריו‭, ‬קרי‭ ‬זכויות‭ ‬וחובות‭ ‬הרשות‭, ‬דרכי‭ ‬יישום‭ ‬אותן‭ ‬נקטו‭ ‬רשויות‭ ‬אחרות‭ ‬ואופן‭ ‬ההסדר‭ ‬הרצוי‭ ‬ליישוב‭ ‬תוך‭ ‬קבועי‭ ‬זמן‭ ‬ברורים‭ ‬מראש‭. ‬בשלב‭ ‬השני‭ ‬יש‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬גופי‭ ‬היישום‭ ‬המוכרים‭, ‬ההיצע‭ ‬ומרכיבי‭ ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬הגופים‭. ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬לפעול‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬כל‭ ‬דין‭ ‬בבחירת‭ ‬הגורם‭ ‬עמו‭ ‬תיישם‭ ‬ותבצע‭ ‬את‭ ‬המהלך‭ ‬בשנים‭ ‬הבאות‭. ‬כל‭ ‬זאת‭, ‬תוך‭ ‬דגש‭ ‬על‭ ‬העובדה‭ ‬כי‭ ‬ההתקשרות‭ ‬מטבעה‭ ‬נכונה‭ ‬ומומלצת‭ ‬לתקופה‭ ‬ארוכה‭, ‬לאור‭ ‬ההשקעות‭ ‬הנדרשות‭ ‬משני‭ ‬הצדדים‭. ‬לאחר‭ ‬יישום‭ ‬ההסדר‭, ‬פריסת‭ ‬המכלים‭ ‬וקביעת‭ ‬מועדי‭ ‬האיסוף‭, ‬ניתן‭ ‬לעבור‭ ‬לשלב‭ ‬ההסברה‭. ‬כאן‭, ‬מומלץ‭ ‬לשלב‭ ‬גורמי‭ ‬חינוך‭, ‬הסברה‭, ‬דוברות‭ ‬וקיימות‭ ‬אשר‭ ‬יסייעו‭ ‬ביישום‭ ‬החוק‭ ‬וקידומו‭ ‬בציבור‮”‬‭.‬

כיצד‭ ‬מסייע‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬בהעסקת‭ ‬בעלי‭ ‬מוגבלויות‭ ‬ברשות‭ ‬המקומית‭ ?‬

‮”‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬אי‭ ‬מפעיל‭ ‬כ‭-‬20‭ ‬מרכזי‭ ‬מיון‭ ‬לפסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬מתוכם‭ ‬3‭ ‬ייחודים‭ ‬המעסיקים‭ ‬כ‭-‬25‭ ‬בעלי‭ ‬מוגבלויות‭ ‬ואוכלוסיות‭ ‬בעדיפות‭ ‬לאומית‭. ‬יתירה‭ ‬מכך‭, ‬התאגיד‭ ‬פועל‭ ‬בשיתוף‭ ‬עם‭ ‬הרשויות‭ ‬שהתקשרו‭ ‬עמו‭ ‬למימון‭ ‬מרכזי‭ ‬העסקה‭ ‬רב‭ ‬נכותיים‭ ‬מקומיים‭ ‬העומדים‭ ‬בדרישות‭ ‬החוק‭ ‬ובהסדר‭  ‬היישום‭ ‬של‭ ‬הרשות‮”‬‭.‬

ש‭. ‬אילו‭ ‬פתרונות‭  ‬מציע‭ ‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬לרשויות‭ ‬המקומיות‭ ? ‬

‮”‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬מציע‭ ‬שני‭ ‬מסלולי‭ ‬יישום‭ ‬עיקרים‭: ‬ביצוע‭ ‬המקטע‭ ‬העירוני‭ ‬באמצעות‭ ‬קבלן‭ ‬מורשה‭ ‬מטעם‭ ‬התאגיד‭ ‬או‭ ‬קבלני‭ ‬איסוף‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬הפועלים‭ ‬מטעמה‭. ‬בנוסף‭ ‬מאפשרת‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬מספר‭ ‬פתרונות‭ ‬משלימים‭ ‬להקמת‭ ‬מרכזי‭ ‬איסוף‭: ‬מוקדי‭ ‬איסוף‭ ‬ציבוריים‭, ‬מוקדי‭ ‬איסוף‭ ‬במוסדות‭ ‬עירוניים‭ ‬ובתי‭ ‬ספר‭, ‬מערכי‭ ‬הסברה‭ ‬ומימון‭ ‬פעילויות‭ ‬חינוך‭. ‬

בימים‭ ‬אלה‭ ‬אנו‭ ‬שוקדים‭ ‬עם‭ ‬הרשויות‭ ‬שהתקשרו‭ ‬עם‭ ‬התאגיד‭ ‬על‭ ‬עיצוב‭ ‬ושיפור‭ ‬פתרונות‭ ‬מיטביים‭ ‬לאיסוף‭ ‬פסולת‭ ‬ציוד‭ ‬לבן‭ ‬מבתי‭ ‬התושבים‭ – ‬הן‭ ‬ברמת‭ ‬השירות‭ ‬לאזרח‭ (‬זמינות‭ ‬ומחיר‭) ‬והן‭ ‬בהיבט‭ ‬הכלכלי‭. ‬אנו‭ ‬מזמינים‭ ‬את‭ ‬הרשויות‭ ‬לחקור‭ ‬את‭ ‬הנושא‭, ‬ליזום‭ ‬ולהניע‭ ‬מהלך‭ ‬אסדרה‭ ‬לתחום‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬והסוללות‭ ‬בשטחן‭ ‬ולפנות‭ ‬אלינו‭ ‬לחתימת‭ ‬הסכם‭ ‬ההתקשרות‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‮”‬‭.  ‬‭ ‬‭|‬

המשותף‭ ‬לכל‭ ‬הרשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬הוא‭ ‬הרצון‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ומנהליה‭ ‬לראות‭ ‬בהצלחת‭ ‬תהליך‭ ‬האיסוף‭ ‬והעברת‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬למחזור‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬שילוב‭ ‬של‭ ‬אמצעים‭ ‬ושיטות‭ ‬לאיסוף‭ ‬והפרדה‭ ‬של‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬מהציבור‭ ‬הרחב‭ ‬תוך‭ ‬יישום‭ ‬תפעולי‭, ‬הסברה‭ ‬וחינוך‭.‬

יתרונות‭ ‬בהסדרים‭ ‬של מ.א.י לאיסוף‭ ‬וטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית ברשות המקומית‭:‬

  • גמישות‭ ‬בתפעול‭; ‬עיצוב‭ ‬הסדר‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬בהתאם‭ ‬לצורכי‭ ‬הרשות‭.‬
  • מימון‭ ‬עמדות‭ ‬מחזור‭ ‬מגוונות‭ ‬לפסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬וסוללות‭.‬
  • מימון‭ ‬מחצית‭ ‬מתכנית‭ ‬ההסברה‭ ‬המאושרת‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭.‬
  • הפעלת‭ ‬מרכזי‭ ‬שיקום‭ ‬מקומיים‭ ‬למיון‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬והכנה‭ ‬למחזור‭.‬

נציגי‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬מוזמנים‭ ‬לפנות‭ ‬למר‭ ‬מלכיאל‭ ‬רחמים‭, ‬מנהל‭ ‬תחום‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭.

למידע נוסף לרשויות מקומיות המעונינות להתקשר עם מ.א.י. לאסדרת הטיפול בפסולת אלקטרונית לחץ כאן. 

פסולת אלקטרונית ובריאות הציבור

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.
souce ban.org
Source:
http://www.ban.org

כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

כצרכני ההווה והעתיד אנו מגדילים את היקף הצריכה באופן גדל והולך, מיום ליום אנו נעזרים ביותר אמצעים חשמלים ודיגיטליים אשר אם בעבר החליפו פעולות בסיסיות בהווייתנו האנושית (מכונות כביסה לדוגמא) , הרי שכיום הטכנולוגיה מעצימה ומוסיפה פעולות חדשות ליכולתנו (טאבלט), אפשרויות אינטרקציה (מכשיר סלולאר) ומרכיבי תרבות (פייסבוק) למין האנושי. קשה להעריך כיום את היקפי המסה המצטברת של פסולת אלקטרונית ועוד יותר קשה אף להעריך את היקפיה שנים לבוא.

ידוע כי הפסולת הנוצרת מהצריכה המוגברת ממוצרים חשמלים מגוונת וברובה מהווה מפגע אקולוגי בשלושה מיושרים שונים:

א. צריכה – גידול בהיקף הצריכה של משאבי טבע מתכלים.

ב. עירבוב – השלכת פסולת מוצקה שאינה מתכלה המורכבת מתערובות חומרים רבים.

ג. זיהום – זיהום ופגיעה במערכות חיים חיונית לאדם , לחי ולצומח.

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.

עם כניסתה של מדינת ישראל כאחת ממדינות ה OECD , נתקבל בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות התשע”ב 2012.

מודל ההתמודדות עם הבעיה מיושם בשיטת המזהם משלם ומתוכה נקבעה אחריות יצרן מורחבת בה הוטל נטל האיסוף, מיחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית על גבם של היצרנים והיבואנים של ציוד חשמלי. ישום החוק מבוסס על כלים כלכלים, מסחרים ורגולטורים , אך יחד עימם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור שטרם ניתנה לגביהם הדעת באופן ברור ועל כך אדון בעבודה זו.

הפסולת האלקטרונית קיבלה בעשור האחרון אופי כמוצר צריכה העובר באופן בלטיריאלי תוך ביקוש אין סופי, אי לכך ישראל מאופיינת כמידנת אי ממנה יוצאה טרם יישום החוק פסולת אלקטרונית למדינות עולם שלישי בתת רגולציה ביניהן שכנינו הקרובים יותר לרבות הרשות הפלסטינאית. במקרה בו יוצאה למרחב הקרוב או טופלה באופן בלתי מבוקר, קרוב לוודאי כי בתהליכי המיחזור נגרם זיהום גם בתוך גבולותיה האקולוגים של ישראל.

הטיפול בפסולת זו נעשה בתהליכים שונים באופן סינככרוני או א-סינכרוני תוך השפעת יד המקרה והיהבט המסחרי על אופי התהליך:

א. הטמנה במטמנות או השלכה ברשות הרבים.

ב. זיהום מקומי – מיון, הפרדה, פירוק ראשוני ושימוש באמצעים כימים להפרדת חומרי גלם (שריפה או כימיה).

ג. זיהום בייצוא – מיון, פירוק ראשוני, הכנה לייצוא והעברה למדינות בתת רגולציה למיחזור מזהם.

עם כניסתו לתוקף של החוק החל תהליך היישום בישראל שהוביל להקמתם של גופי היישום מוכרים האמונים על ניטור, איסוף, מיחזור ושליטה בזרמי הפסולת מתוך מטרה להוביל את המגזר הפרטי והעסקי ליישום תהליכי הפרדה במקור, מיון ומיחזור של פסולת אלקטרונית וסוללות באופן מבוקר ואחראי.

אפידמיולוגיה

טיפול נאות בפסולת אלקטרונית נידרש ממגוון היבטים סביבתים וביניהם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור בהם אעמיק, יחד עם זאת חשוב לציין כי גם היבטים הנוגעים להתחממות גלובאלית והעלאת צפיפות גזי החממה באטמוספירה מהווים אף הם גורם עניין משמעותי בסוגיה זו.

בשנים האחרונות ניתן ביטוי באירגון הבריאות העולמי WHO לנושא מתוך דגש לנזק הנגרם לילדים במדינות עולם שלישי בעיקר מתוך דגש להיותם חשופים ופגיעים יותר לחומרים מסוכנים. סקר שנתפרסם בשנת 2012 הראה כי קיים פער עולמי בהבנת הנושא בקרב רופאים ומטפלים אף בצד המערבי של הכדור בין אם בהיבטי תהליכי המיחזור ובין אם בסיכונים הקיימים במוצרכי צריכה חשמלים בשימוש בייתי.

מבין מגוון החומרים המזיקים והמסוכנים הנמצים בציוד חשמלי ואלקטרוני נמנים משמעותים במיוחד ביניהם:

כספית – מרקורי

source: www.ban.org
source:
www.ban.org

השימוש בכספית במוצרי אלקטרוניקה מהווה כ 22% מצריכת הכספית העולמית , אי לכך הימצאותה של כספית במוצרים חשמלים המושלכים על ידי הציבור שכיח מאוד. הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, מצויה בלוחות ובמתגים חשמלים. הכספית פוגעת במערכת העצבים וגורמת לפגיעה בשדה הראיה, זיכרון שמיעה ורעד. בנוסף ,כספית הינה חומר מסרטן בסיווג C בהתאם לאירגון הבינלאומי לחקר סרטן. נכון להיום לא נמצאו באדמה ובמי השתיה ריכוזי כספית חריגים בישראל, אך הגידול בצריכה ובמקורות הזיהום עלול להוביל לזיהום עתידים.

מעכבי בעירה

בשנות השבעים החלו להחדיר לפולימרים בתעשיות מוצרי הצריכה השונים מעכבי בעירה BFR – Brominated Flame Retardants כחלק ממתווה רגולטרי שהחל בקליפורניה למניעת שריפות שנגרמו מסיגריות בוערות. כיום נעשה שימוש נרחב לחומרים אלו מבוססי ברום וכלור ברכיבי פלסטיק רבים. לחומרים השפעה על בריאות המשתמשים במועד השימוש בציוד ויתרה מכך בתהליך מיחזור קלוקלים נפלטים מעכבי הבעירה לאוויר. הוכח במחקרים כי מעכבי בעירה עלולים לגרום לסרטן, פגיעה בפוריות, פגיעה במערכות העצבים ושינויים הורמונאלים. ילדים הם בעלי סיכוי הפגיעה בגדול ביותר תוך שיבוש תהליך ההתפתחות (ארחיב בהמשך).

מתכות כבדות

מגוון מתכות כבדות מצויות בציוד אלקטרוני ובהיקפים נרחבים במקורות אנרגיה, מצברים וסוללות שבין מרכיביהם חומרים כגון ליתיום, קדמיום, אבץ, חומצות כסף ואף זהב. עיקר הפגיעה האפשרית היא למי תהום ולפליטת חלקיקים לאוויר. פרקטיקה ידועה בישראל היתה הטמנת ציוד אלקטרוני וחשמלי במטמנות מאולתרות בעשורים הקודמים ועם יישום תהליכי החקיקה בישראל מתגלות עובדות מצערות וכמויות רבות שכבר חילחלו למי התהום ופוגעות באופן ישיר בבריאות הציבור דרך מי התהום.

גזים בשימוש מערכות תאורה

מערכות תאורה חדשניות ומסכי (LCD) מבוססים תאורת כספית , פלורסנט, הלוגן , CFL , PL ונורות הליד מכילות גזים רעילים הנפלטים לאוויר עם שבירת הנורה. כיום בישראל לא בנמצא תהליכי מיחזור ראויים וכלל פליטת החומרים הינה בעלת סיכום משמעותי לבריאות הציבור. בנושא זה יש לתת את הדעת גם לסיכון הקיים בשימוש בציוד ולא רק בתהליכי המיחזור, חשוב לציין כי אף בהוראות היצרן של נורות אלו מופיעות הזהרות חמורות אשר נידחקות ואינן מיושמות בישראל.

בביליוגרפיה

תמונות:

Basel Action Network – BAN

http://www.ban.org

מקורות: 

1. המשרד להגנת הסביבה – הודעה בדבר המשרד להגנת כניסת החוק לתוקף.

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/Types/Pages/electronicwaste.aspx

2. World Health Organization – Children’s environmental health – Electronic waste

http://www.who.int/ceh/risks/ewaste/en

3. UNU & WHO Survey on E-waste and its Health Impact on Children – Ruediger Kuehr & Federico Magalini (UNU-ISP SCYCLE(

http://www.step-initiative.org/tl_files/step/_downloads/UNU%20&%20WHO%20Survey%20on%20E-waste%20and%20its%20Health%20Impact%20on%20Children%20-%205%20August%202013.pdf

4. אדם טבע ודין – דפית מיידע על כספית

http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/caspit.pdf

5. WORLD HEALTH ORGANIZATION- International agency for research on cancer – IARC MONOGRAHS VOLUME 58 -MERCURY AND MERCURY COMPOUNDS http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol58/mono58-8.pdf

6. OSRAM – Handling broken lamps

http://www.osram.com/osram_com/sustainability/environmental/eco-efficiency/key-performance-indicators/mercury/handling-broken-lamps/index.jsp

7. EPA- United states environmental protection agency – Solders in Electronics:A Life-Cycle Assessment Summary – EPA-744-S-05-001 – August 2005

http://www.epa.gov/opptintr/dfe/pubs/solder/lca/lca-summ2.pdf

8. US National Library of Medicine – Brominated flame-retardants: cause for concern? / Linda S Birnbaum and Daniele F Staskal

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241790/

9. Restriction of Hazardous Substances Directive 2002/95/EC

http://ec.europa.eu/environment/waste/rohs_eee/legis_en.htm

10. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012

מה בין התחממות גלובאלית ולמקרר אצלכם בבית?

לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, תהליך הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים, התחממות המובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא.

כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

בשנה שעברה התייצבו קברניטי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035 , וזאת רק כתוצאה ממהלכי התיעלות אנרגטיים בכל אחד מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס.

מחוייבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה הנפלטים לפי תושב במונחי CO2 (מכונים במדד GWP – global warming potential ).

NightShot ProcInfo Gain=7,N_M=2,OBC=6,Y=1,C=1,Sharp=700,LuxMode=5,FaceNum=0 FocusArea=111111111

בתמונה השר לשעבר להגנת הסביבה מר אבי גבאי ומנכ”ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנצינגר. מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה www.sviv.org.il

לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, תהליך הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים, התחממות המובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל חומר מזיק ל-CO2 , זאת אומרת שגז בעל GWP שווה ערך ל-1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.

מקור: בלומברג BLOOMBERG
http://www.bloomberg.com/graphics/2015-whats-warming-the-world/

מקור: בלומברג Bloomberg

אמצעי קירור ומיזוג מכילים כמות גדולה מאוד של גזים המכונים – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כחומר קירור במקררים ובמזגנים, וכחומרים מקציפים. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הבייתי באירופה ויתכן אף בישראל.

טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:

 NEP - STEP JULY 2009 - RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES - Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies

מקור:

UNEP – STEP JULY 2009 – RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES – Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies

 בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) ובעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. 

ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC. מה משמעות כל הנתונים האלו? כל קילוגרם מגזים אלו (הכמות במקרר בודד) שווה ערך לפליטה של 14-5 טון גזי חממה בהתאמה. לשם השוואה רכב משפחתי חדש מייצר בממוצע רק  130 גרם CO2 לכל קילומטר נסיעה, מכאן שמקרר ישן המכיל CFC שווה ערך לנסיעה ברכב של כ-107,000 ק”מ! ראוי לציין כי ידוע שמקררים רבים המסומנים כמכילי גז HC , מרכיבי הבידוד בהם נופחו בגזים ממשפחת ה-CFC ומכאן שנזקיהם גדולים אף יותר מהצפוי ברישומיהם.

נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים שונים. בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד עם GWP של 10,000 וכידוע כרכב אחד לכל בית אב (2 מליון רכבים פרטים בישראל). מכאן שלכל תושב בודד השפעת התחממות המיוחסת למקרר שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה, שזה שווה ערך לנסיעה של כ 4600 ק”מ נוספים ברכב הפרטי של כל אחד (בהנחה שלכל תושבי הבית רכב פרטי) וכמובן לפליטות הגזים ממנו….וזה רק מהמקרר שיש לכולנו במטבח.

מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם, ניתן להבין שרק בטיםול נאות למקרר הביתי של כל אחד מאיתנו ניתן לממש  כ-10% מיעד זה לפחות. על כן, ככל הנראה ולא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העיסקי.

אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים. אומנם קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל, אך אנו פועלים לשפרו כל העת ולאתר מתקני טיפול מתקדמים. אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.

מקררים לפני מיחזור
מקררים לפני מיחזור ומכונות כביסה

פסולת אלקטרונית – על מדיניות הטיפול בפסולת אלקטרונית

פתרון סוגיית הפסולת האלקטרונית מתחיל בכתיבתו וחקיקתו של חוק מתאים. במקרה דנן נחקק בהעתק לדירקטיבה האירופאית WEEE , בישראל החוק לטיפול סביבתית בציוד אלקטרוני, חשמלי ובסוללות התשע”ב 2012 (נכנה זאת “החוק”), המייעד לפסולת פתרון במתווה “אחריות יצרן מורחבת”. אחריות האיסוף, הטיפול ,ההסברה (בחלקה) והמיחזור הוטלה על יצרני הציוד החשמלי והאלקטרוני, אלו אשר בעבודתם השוטפת גורמים ומניעים לזיהום עתידי. האחרונים, אינם מזהמים באופן ישיר אך בפעולתם הם חבים באחריות סביבתית המתבטאת בחובה לממן ובאחריות קפידה לנושאי משרה ליישום החוק בישראל.

כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

אם בעבר מוצרי הצריכה התבטאו במוצרי פלסטיק, מתכת ומזון פשוטים שאינם עתירי חומרי גלם, כיום כמעט כל מוצר נעזר בטכנולוגיה דיגיטלית, מקורות אנרגיה והולכה. מוצרים חשמלים מורכבים מעשרות סוגים של חומרי גלם שונים אשר בחלקם מהווים סכנה ממשית לבריאות הציבור  באם לא יטופלו כראוי בסוף חיי המוצר, ויתרה מזאת מהווים בזבוז משאבים יקר ובלתי מקיים ככל ולא נעשים מאמצי הפחתה במקור, מיחזור, שימוש חוזר או השבה נאותים. 

[1]פסולת אלקטרונית הינה כל ציוד חשמלי ואלקטרוני הזורם בו מתח חשמלי שהמחזיק בו החליט להשליכו, מעבר להגדרה הפשוטה הזו  מתברר כי חבוי עולם ומלואו המגדיר מגוון רחב של פסולות בעלות השפעה רבה על בריאות הציבור. מתברר כי פסולת ציוד שכזו מיוצרת על ידי תושבי מדינת ישראל בהיקף של כ-130,000 טון , שהם כ-2% מכלל הפסולת בישראל, אך בגידול של כ-5% בשנה – יותר מכפול מקצב הגידול של כל פסולת יבשה מוניציפאלית אחרת.

SAMSUNG CAMERA PICTURES
פסולת אלקטרונית בשטחים פתוחים לפני טיפול שאינו סביבתי

 

הבעיה הסביבתית:

התמריצים לטיפול נפרד בפסולת זו נובע ממספר גורמים: 

א. פסולת אלקטרונית מכילה מגוון רב של חומרים כימים ואנאורגנים שעל מנת להפרידם נידרש מערך תעשייתי מורכב יותר מהפרדות אחרות כגון פסולת רטובה-יבשה. חלק ניכר מהחומרים מוגדרים [2]כחומרים מסוכנים הדורשים טיפול ייחודי והימנעות מהטמנה, השבה או כל דרך טיפול אחרת בפסולת לצמצום היקף התחלואה בישראל.

ב. פסולת אלקטרונית גדלה באופן משמעותי ובייצורה כמוצרים, מכלה משאבי טבע באופן בלתי מקיים הן ממקורות הייצור בהם נעשה שימוש ליצור מוצרים והן בניצול שטחי הטמנה. צמצום הצריכה, שימוש חוזר והפחתה במקור הינם מרכיב משמעותי ביצירת חברה מקיימת בהיבט הצרכני ובהיבט הטיפול בפסולת.

ג. פסולת אלקטרונית מהווה משאב פוטנציאלי למימוש ומיצוי תועלות רבות כמשאב, טיפול בזרם ייחודי זה יגדיל את קציר המשאבים מפסולת וצמצום העלויות הכוללות מטיפול בפסולת מוצקה.

ד. בערכה השולי הגבוהה, מיצרת פסולת אלקטרונית תמריצים לפיראטיות בטיפול בפסולת. על כן הסדרת תהליכי האיסוף מובילה באופן ישיר לצמצום תהליכי איסוף בלתי מוסדרים ובכך גם מאפשרת אכיפת אמצעי מיחזור וסטנדרטים סביבתים גבוהים יותר.

ה. דרך היישום של החוק בישראל על ידי הרגולטור קבעה והכירה מספר גופים מוכרים ליישום החוק. הלכה למעשה לראשונה מונחלת בארץ מדיניות של הכרה בריבוי גופים מוכרים בתחום יחיד (בשונה ממיכלי פיקדון – א.ל.ה ,  חוק האריזות– ת.מ.י.ר) , אך [3]טרם נקבעה [4]מדיניות חד משמעית לדרך ההתנהלות של גופי יישום דומים בשוק אחד. הבעיה הסביבתית במקרה זה היא ששני הגופים מחד זוכים למימון כספי מהיבואנים והיצרנים, אך מאידך מתחרים בפרמטרים מסחרים ובכך מייצרים ותומכים בתופעה המכונה “המרדף לתחתית” בנוסף, ריבוי גופים מאפשר גידול משמעותי ברוכבים חופשים בחקיקה זו.

פתרון סוגיית הפסולת האלקטרונית מתחיל בכתיבתו וחקיקתו של חוק מתאים. במקרה דנן נחקק בהעתק לדירקטיבה האירופאית WEEE  , בישראל החוק לטיפול סביבתית בציוד אלקטרוני, חשמלי ובסוללות התשע”ב 2012 (נכנה זאת “החוק”), המייעד לפסולת פתרון במתווה “אחריות יצרן מורחבת”. אחריות האיסוף, הטיפול ,ההסברה (בחלקה) והמיחזור הוטלה על יצרני הציוד החשמלי והאלקטרוני, אלו אשר בעבודתם השוטפת גורמים ומניעים לזיהום עתידי. האחרונים, אינם מזהמים באופן ישיר אך בפעולתם הם חבים באחריות סביבתית המתבטאת בחובה לממן ובאחריות קפידה לנושאי משרה ליישום החוק בישראל.

השחקנים ונקודת מבטם :

להלן בעלי העניין המרכזיים בתחום זה. כמובן שבנושא רחב שכזה ישנם שחקנים נוספים כגון מוסדות החינוך, תשתיות הפצה, ערוצי מכירה וגורמים ממשלתים, אך הדגש והענין הינו באלו:

הציבור – אחת ממטרות החוק בהגדרתו הינה צמצום ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של פסולת ציוד אלקטרוני חשמלי וסוללות. יישום הטיפול בציוד אלקטרוני צפוי להשפיע באופן ישיר על היקפי פליטת החומרים המסוכנים מפסולת אלקטרונית, הטמנה ועידוד שימוש חוזר בציוד חשמלי על סוגיו. הציבור הינו בעל ענין בהיבט בריאות הציבור וכן בהיבט חינוך והתוויה התנהגותית. 

מנקודת ראיותו של הציבור,  מוגדרת המודעות בשני מישורי זמן שונים, טרם ההכרה לנזקים הפוטנציאלים בפסולת אלקטרונית אזי יהיה הציבור אדיש, לאחר הפנמת המודעות והסברת הסיכונים נקודת הראות תדרוש פתרונות לאיסוף, מיון ומיחזור מוסדר.

הרגולטור – שחקן משמעותי מאוד ביישום החוק הינו הרגולטור ‘המנהל’ כהגדרתו בחוק שמתפקידו לאכוף, לפקח ולוודא כי החוק מיושם כהלכה. תפקידו של הרגולטור לאזן ולייצג את האינטרס הציבורי במהלך יישום החוק הלכה למעשה ולוודא כי מטרתו של החוק מוגשמת ביעדים שנקבעו. מנקודת מבטו של הרגולטור צפוי כי חוק זה יהווה הזדמנות לשינוי דפוסי התנהגות ציבורים, קידום תעשייתי ופיתוח תעשיית המיחזור המקומית למען שיפור איכות החיים והסביבה בישראל.

יצרנים ויבואנים – מתווה אחריות יצרן מורחבת מזהה את היצרנים והיבואנים של כל ציוד חשמלי ואלקטרוני כאחראים ישירים לזיהום שנגרם או צפוי להיגרם מפסולת אלקטרונית, על כן החוק מזהה בהם אחראים ישירים הן למימון והן לאחריות הישירה לטיפול באיסוף, מיון, שימוש חוזר ומיחזור פסולת אלקטרונית. יישום החוק על ידי יצרנים ויבואנים מתבטא בעיקר בחובתם להתקשר עם גוף יישום מוכר, לממן פעילותו ולדווח את היקף מכירותיהם בישראל. מנקודת מבטם, חוק זה יצר עלות שולית נוספת (מס עקיף) על פעילותם המסחרית ועל כן יפעלו בכל דרך לצמצם את עלותו הישירה. מדובר על גופים שעד כה המגע שלהם עם סוגיות סביבתיות היה מזערי ביותר ואין תפיסת עולם או הכירות קודמת עם מדיניות עיסקית של  [5] compliance Beyond  וסוגית ה-License to operate  חדשה עבורם לחלוטין בהיבט הסביבתי. בנוסף , תחום היבוא הינו דל ברגולציה בישראל ומדובר בסביבת “מערב פרוע” בכל הנוגע לחקיקה, אכיפה ומנהל תקין.

משווקים– מתוך מטרה לקדם את תהליכי האיסוף וקידום קוד התנהגות של צריכה נבונה והפחתה במקור, הוטלו גם על משווקי ציוד חשמלי ואלקטרוני חובות בחוק, אך חובות אלו הן בעיקר חובות עשה לפרסום ואיסוף של ציוד ישן למיחזור בכל מקרה בו נמסר ציוד חדש ללקוח. מנקודת מבטם של המשווקים, הוטלה על כתפם אחריות כבדה אשר אין שכר בצידה.

רשויות מקומיות – אחראים לפינוי פסולת כהגדרתם, אחראים אף הם להפרדה במקור, הסברה, מיון והעברה של פסולת ציוד חשמלי למיחזור. אחריותם רחבה מאוד ומגלמת את החובה לטיפול בפסולת הציוד והסוללות גם באופן עקיף כמי שאחראים בישראל על מתן רשיונות עסק ואכיפה סביבתית למפעילים של מרכזי איסוף, מיון ומתקני טיפול. מבחינת הרשות המקומית, קיים אינטרס מובהק לקידום החוק לשם צמצום משקלי הטמנה, שירות נוסף לציבור, שיפור איכות הסביבה העירונית וקידום ההסברה הסביבתית במרחב. יחד עם זאת מדובר במטלה מורכבת מעצם אופיה של פסולת זו ובעלת תמורות לטווח הארוך, משימה שרשויות מקומיות בישראל מקומיות אינן ששות לקחת על עצמן ועל כן מספר מועט של רשויות התקשרו עם גוף מוכר ומיישמות את החוק כהלהתו.

מחזיקים בפסולת שאינה מהמגזר הביתי –  ישנה בחוק הבחנה בין מחזיקים בפסולת מהמגזר הביתי אשר צפויים לקבל את פתרונות האיסוף ממשווקים או מהרשויות המקומיות, לבין מחזיקים בפסולת שאינה מהמגזר הביתי (עסקי) המחויבים בהתקשרות ישירה עם גוף יישום מוכר לפינוי, מיון והעברה למיחזור של פסולת אלקטרונית. מנקודת מבטם של מחזיקים מהמגזר העסקי, השינוי היינו מינורי וכל שנידרש מהם הוא ניהול פרוצדורה, רישום ועבודה מול גופים מורשים בלבד (ולא פיראטים כפי שיתכן ועשו קודם לכן).

גוף יישום מוכר – לראשונה בישראל הוכרו ארגונים מסחרים המקבלים הכרה מהמנהל (הרגולטור) ליישם את מטרת החוק ופעולותיו מטעם יבואנים ויצרנים אותם הם מייצגים. הלכה למעשה נוטל גוף היישום המוכר על כתפיו את אחריותם של היבואנים והיצרנים בתמורה למימון כספי הולם לביצוע הפעולות הנידרשות בחוק. מנקודת מבטם, החוק הינו כל עולמם ותכליתם יישום החוק, על כן הם תלוים במדיניות הרגולטור ליישום החוק, ומקבעים מדיניות סביבתית משלהם ליישום החוק והוראותיו.

מפעיל של מרכז איסוף, מיון או מיתקן טיפול – לראשונה מתיחס החוק אל אספנים, ממיינים וממחזרים של ציוד אלקטרוני ומטיל עליהם חובות דיווח וחובות עשה ואל תעשה לגבי אופן המיחזור והטיפול בפסולת ציוד אלקטרוני וחשמלי. מנקודת ראותם, החוק ביחד עם אכיפה סדירה אמור לשפר את עסקיהם ולקדם את פעילותם של אלו הפועלים לקידום תעשייתי ולפיתוח תעשיית המיחזור אותה הם מפעילים.

עמותות, פעילים וגופים ירוקים (NGO) – אדם טבע ודין הביאו את החוק דנן אל שולחנה של הכנסת. עימם לקחו חלק גם גופים נוספים. לגופים אלו משמעות גדולה מאוד ביישום החוק ובליווי מהלכי חקיקה משלימים שטרם הושלמו וייצוג האינטרס הציבורי הרחב וארוך הטווח.

אכיפה אזרחית (עורכי דין) – בעקבות חקיקה מלווה המאפשרת תביעות [6]נזיקיות [7]וחוק תובענות ייצוגיות, נוצר שחקן משמעותי ביותר ליישום התהליך באמצעות יכולת אכיפה אזרחית המונעת מאינטרסים סביבתיים וכלכליים של הציבור ועורכי הדין. [8]מספר בקשות לתביעות ייצוגיות כבר הוגשו בעניין זה ולהן השפעה רבה על קידום החוק והנוטלים חלק בנושא.

weee_israel

כלי מדיניות מצויים לפתרון הבעיה

כלי מדיניות “רכים”

מכיוון שמדובר ביישום של תהליך המתחבר לצריכה, בעולם ניכרת השפעה רבה של “עידוד המקיימים” באמצעות ציבור הצרכנים. כך, באמצעות עידוד צרכני מחד, ניתן לקדם תהליכי איסוף, מיחזור ומימון העלויות המופנמות. מקרה ידוע הינו סיפורה של  BEST BUY]9] האמריקאית או MEDIA MART  האירופאית שבאמצעות יישום מדיניות סביבה מחמירה, שלא בהכרח בכפוף לחקיקה מקומית, הגדילו את מכירותיהם באופן ישיר (יישום וולנטארי).

רגולציה עצמית של גופים מסחרים – המקום לדון ברגולציה עצמית רלוונטי ונכון טרם קביעתו של החוק בישראל, אך עם כניסת החקיקה לתוקף, כלל הרגולציה והיישום בנושא מחויבים להתבצע בהתאם לדין ולחוק. חשוב לציין כי דווקא במקרה זה, כמה נסיונות עצמאים ליישום ואיסוף פסולת אלקטרונית שלא כחלק ממסגרת החוק השיגו דווקא את המטרה ההפוכה מדרך יישום החוק הסביבתית והראויה. לדוגמא, נסיונות פרטיים של גופים מסחרים (כדוגמת בנק הפועלים) להעמיד ברחובות ערים מרכזיות מיכלי איסוף (תוך זכיה בשטחי פירסום) נוגד את מטרת החוק של חילוץ הפסולת האלקטרונית וסילוקה מהמרחב העירוני, מיכלים אלו לא עומדים בדרישות החוק להקמת מוקדי איסוף מוגנים ויצרו מפגעי סביבה המוסרים בימים אלו.

בנוסף, גופים ועמותות הפועלים לאיסוף, מיון וטיפול בפסולת וכן גופים מסחרים הפועלים לסייע להם, מוצאים עצמם עתה מפרים סעיפי חוק משמעותים ומקדמים תהליכי טיפול ואיסוף פיראטיים מבלי ידיעתם, ובדגש על האחריות הקפידה והישירה על מנהלים (סעיף 44 לחוק), הדבר מייצר סיכונים מיותרים

כלי מדיניות “קשים” לאכיפה , הרתעה ויישום המדיניות:

החוק לטיפול סביבתית בציוד חשמלי , אלקטרוני וסוללות התשע”ב 2012 – החוק הינו חוק ספציפי המכסה ביריעתו את כלל נושא הטיפול בפסולת אלקטרונית, זאת בנוסף על תקנות שכבר התפרסמו וכאלו שטרם התפרסמו על ידי השר להגנת הסביבה בנוגע לאופן השינוע, הטיפול והדיווח של מנגנוני המיחזור. חשוב לציין גם את חוק האריזות – בעוד החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית מטפל ומכסה את אחריות היצרן לגבי המוצר עצמו (נטו) אין חפיפה עם חוק האריזות העוסק בטיפול ומימון העלויות לגבי האריזות המתכלות בלבד של אותם מוצרים ואחרים.

בשונה מחוק הפיקדון בו אופי החקיקה הושפעה מאוד [10]מהסכם וולנטרי בין היצרנים למדינה, ובו מרכיבים רבים של אמון ועבודה משותפת (לדוגמא מנגנון “הטייס האוטומטי” להחלת חובת הפקדון על במיכלי משקה גדולים) או לדוגמא הסכם יישום החוק בארה”ב באיגודי תעשיינים (NEPSI) או איסוף סוללות בבלגיה (BBAT). חקיקה זו של טיפול בפסולת אלקטרונית הוטלה במהלך דיוני מצומצם בין התעשיה למחוקק בוועדת הכלכלה בניצוחו של השר גלעד ארדן, באמוציות רבות ובהטלת אחריות רחבה על יצרנים ויבואנים בהתאם לדירקטיבה האירופאית.

הדבר אינו מפתיע לאור העובדה כי מדובר על תעשייה (יבואני מוצרי חשמל בעיקר) בעלת שולי רווח נמוכים, מחוייבות צרכנית ואזרחית נמוכה, ארעיות עיסקית ומעורבות סביבתית מוגבלת. אופי התעשייה והסובייקט למטרת החוק לא איפשר מדיניות בסגנון CLUB GOOD[11]  או  Voluntary environmental programs –VEP וחייב מדיניות סביבתית קשיחה וקשוחה בדומה למדינות האיחוד האירופאי לפי דירקטיבת ה-WEEE המיושמת במדינות רבות.

מדיניות סביבתית מורכבת ממגוון רבדים הנבנים אחד על גבי משנהו, במקרה זה הרובד העיקרי הינו חקיקה מפורטת המבוססת על דירקטיבה אירופאית מפורטת, לאחר מכן צפוי כי מגוון כלי מדיניות נוספים שיבנו וישתלבו ביישום הנושא, אך זהו תהליך ארוך שמתחיל ממדיניות COMMAND AND CONTROL וממשיך בכניסתם של גורמי מדיניות נוספים.  

[12]במאמרו של ניל גונינגהם (Neil Gunningham) החוק אינו מרכיב המדיניות היחיד ויש לבחון את מגוון הכלים יחדיו, על כן לא רק בראי החוק נבחן הדבר, אך בעבודה זו ההתמקדות הינה בכלי המדיניות הקשים ורבדי החקיקה והיישום. כמובן שמצוינים כאן גם כלי מדיניות רכים אחרים כגון אכיפה אזרחית, הסברה והתנהגות צרכנית.  

יישום חוקים סביבתים לא מתאפשר ללא מעורבותו הפעילה והישירה של השלטון המקומי, זה הנוגע בתושבים ובשטח, ובמקרה זה ניכר כי חובת האכיפה ויישום החוק משפיעים רבות על יכולת יישום מדיניות ראויה וקבועה בנושא, על כן גם כלי מדיניות רבים ככל שיהיו, לא יוכלו לקדם חקיקה ללא יישום מקומי:

Voluntary environmental programs (VEPs)

[13]“But it still involves the state as a central player because even mechanisms that are not reliant on legislation for their authority are negotiated directly with the state and operate ‘in the shadow of the state’.”

בשלב בו אנו נמצאים יישום המדיניות בתחום  נקבעה בחקיקה ראשית ובחוק לטיפול בציוד אלקטרוני. החקיקה קובעת סנקציות חמורות כלפי המפרים, ואמנה כמה ממנגנוני האכיפה שבחוק: 

[14]קנס בהתאם לחוק העונשין סעיף 61(ג) – כ 150,000 שח: למחזיק בפסולת שלא השליכה כראוי ולמשווק שלא פרסם בבית העסק את אפשרות השלכת פסולת אלקטרונית למיחזור. 

שישה חודשי מאסר או קנס כאמור למי שנמנע מלהתקשר כחוק, לדווח לרגולטור (“המנהל” בהגדרת החוק) על חובותיו כיבואן, יצרן, משווק או גוף יישום מוכר. בנוסף , גם למי (יבואן, יצרן או גוף יישום מוכר) שנמנע על אף חובותיו מלפנות פסולת ציוד וסוללות ברשויות מקומיות (אחראי לפינוי פסולת) בהתאם לחובותיו ותנאי ההתקשרות עם גוף יישום מוכר, נמנע מלקבל פסולת אלקטרונית בחנות או בבית עסק במעמד רכישת מוצר חדש. 

בנוסף, נקבעו אמצעי אכיפה ליישום החוק, עמידה בפרוצדורה שנקבעה לישומו ועמידה ביעדי המיחזור שנקבעו. לסעיפים אלו נקבעה עד שנת מאסר וקנס עונשי לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. 

בנוסף , בסעיף 46 לחוק, על הפרה כללית של סעיף מסעיפי החוק, נקבעה סנקציה בת 150,00- 20,000 ש”ח להפרות כגון אי השלכת פסולת ציוד וסוללות באופן ראוי והפרה אחרת של כל אחד מסעיפי החוק. מנגנון ספציפי נקבע ליבואנים ויצרנים שלא עמדו ביעדי החוק , ובמנגנון זה הוטל קנס אפשרי על אי עמידה ביעדים במכפלה בהיקף הטונות שלא מוחזרו כדין ובשיעור של 2000-3000 ש”ח לכל טון שלא מוחזר כדין כפונקציה  מאחוז מכירותיהם בארץ ויעדי המיחזור. 

מנגנון ייחודי מאוד ואופייני לחקיקה סביבתית נקבע בסעיף 44 לחוק בו הוטלה אחריות ישירה על נושא משרה בתאגיד אשר הפר אי אלו מחובותיו בחוק ובסעיף 43 כאמור לעיל. מנגנון זה מעביר את נטל ההוכחה במקרה של הפרת חוק אל מנהלים ומובילי מהלכים במשק תוך הטלת אחריות סביבתית וכלכלית ישירה על מנהלים – דבר בעל השפעה  רבה ביכולת היישום והקידום של החקיקה.

שלמות מבנה המדיניות

בנוסף, עדיין קיים חוסר במספר תקנות שטרם נחקקו ובכך גם נפגעת יכולת האכיפה והיישום של החוק. מבין התקנות שטרם נקבעו:

אמצעי הפחתה במקור – בסעיף 41 לחוק נקבע כי השר רשאי לקבוע תקנות לענין אמצעי הפחתה במקור של פסולת ציוד וסוללות. תקנות שטרם נקבעו.

סימון מוצרים – בסעיף 41 השר רשאי לקבוע תקנות בנוגע לסימון מוצרים ואופן הסימון, תוכן ומיקום. הוראות תקנות שטרם נקבעו.

שיעורים ויעדי מיחזור – בהתאם לסעיף 67 לחוק: 

השר רשאי לקבוע שיעורי מיחזור והכרה בהשבה מוכרת – תקנות שטרם פורסמו. 

תקנות בנוגע לאופן ביצוע של יצוא פסולת ציוד וסוללות למיחזור או להשבה – תקנות משמעותיות בעלות השלכה ישירה על מדיניות יצוא הפסולת מישראל למדינות שכנות ולרשות הפלסטינאית. תקנות אלו טרם פורסמו ולהן השפעה רבה על דרך יישום החוק ומניעת מפגעי סביבה אזורים. לא ארחיב בנושא זה, אך אציין כי [15]הנושא בעל משמעות רבה למניעת תהליכי מיחזור מזהמים המקבלים ביטוי בשטחי הרשות הפלסטינאית ובמדינות שכנות לישראל.

הסדרי הפרדה – תקנות שטרם פורסמו.

קביעת גודל מזערי של משווק ויבואן שאינם נכללים בחובות יישום – תקנות שנקבעו ונכנסו לתוקף בקובץ התקנות: תקנות ציוד אלקטרוני- [16]יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ושיעור מזערי לעסק התשעד – 2014.

תקנות לטיפול פסולת ציוד מזיקה – תקנות שטרם פורסמו.

הקמה והפעלה של מרכזי איסוף פסולת (מרכז מיון, מוקד איסוף , מרכז איסוף ומיתקן טיפול) – תקנות שטרם פורסמו.

הסברה וחינוך – חובות ההסברה והחינוך בחוק הוטלה וחולקה בין מספר גורמים וביניהם גופים מסחרים כחלק ממדיניות “אחריות היצרן המורחבת”. מבין גורמי ההסברה ניתן לציין את משווקי הציוד והסוללות המחויבים עתה לפרסם בבית העסק את אפשרויות האיסוף,  על אחראים לפינוי פסולת (רשויות מקומיות) הוטלה אחריות לפירסום והסברה לציבור תוך חלוקת העלויות (50/50) עם גופי היישום המוכרים (סעיף 26 לחוק) , קרי היבואנים והיצרנים עצמם.

פלורסנטים בדרך למיחזור
פלורסנטים בדרך למיחזור

המדיניות הרצויה:

במקרה של פסולת אלקטרונית מדובר על “רוצח שקט” המייצר בעיה ארוכת טווח בזמן חשיפה ארוך, זאת בשונה ממדיניות יישום של מיכלי משקה או אריזות המייצרת בעיה אסטטית (ניקיון) ובעיית עלויות (הטמנה) בעבור האחראי לפינוי פסולת , גורם משמעותי ליישום מדיניות סביבה בשטח.

מדובר על נושא בעל חשיבות עליונה הן בהיבט בריאות הציבור והן בהיבט מדיניות סביבתית רצויה של הפחתה בצריכה, הפרדה במקור וטיפול במזהמים פוטנציאלים. אך כאמור לעיל, ניכר כי כלי מדיניות רבים כבר הציב המחוקק בישראל למשרד להגנת הסביבה, לרגולטור, לרשויות המקומיות ולבעלי העסקים, אך במקרה זה ניכרת בעיה של אכיפה ויישום מצד הרגולטור ומגוון מהלכים משפטים נעשים לקידום הנושא בישראל. בין השאר ניתן למנות בקשות לתובענות ייצוגיות שהוגשו כנגד המגזר הפרטי על אי יישום החוק והחובות, עתירה לבג”צ כנגד הרגולטור על אי יישום ולחצים ציבורים ותקשורתים בנושא.

בשלב זה , כשנתיים לאחר כניסתו של החוק לתוקף, אנו עדים לאתגרי אכיפה של החוק בישראל באופן הממצה את דרישותיו במלואן. במאמרם של Søren C. Winter & Peter J. May   נמדדים מדדי הצלחה רגולטורית בין יתרונות לאכיפה גמישה (סלקטיבית) ורגולציה קשיחה. המוטיבציות ליישום רגולציה הן מחושבות, נורמטיביות או חברתיות, אך ללא פעולת הטמעה בפועל לא יכולה רגולציה (חקיקה) לבדה לפעול ולהניע לשינוי.

[18]“Three key findings emerge:that farmers’ awareness of rules plays a critical role; that normative and social motivations are as influential as calculated motivations in enhancing compliance; and that inspectors’ enforcement style affects compliance differently from that posited in much of the literature. It was also found that formalism in inspection can be helpful to a point, while coercion by inspectors can backfire. Taken together, these findings counter arguments concerning the harm of legalism and the benefits of flexible enforcement.

ביבליוגרפיה

 [1] מהאתר של המשרד להגנת הסביבה

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/Electronic-Waste/Pages/electronicwaste.aspx

[2] חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993

http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D/homarim01.pdf

[3]  ריבוי גופים בחוק האריזות? מחלוקת בין אבי גבאי לדרג המקצועי  – INFOSPOT

http://infospot.co.il/sviva/n/%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%9C%D7%93%D7%A8%D7%92_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99

[4] הודעת המנהל בדבר כללים לפעילות גופים מוכרים בשוק רב-משתתפים

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/waste/beverage/documents/packaging-multiplayers.pdf.pdf

[5]  Gunningham, Kagan et al 2004 – Social license and environmental protection: Why businesses go beyond compliance

[6] חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ”ב-1992

[7] חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006

[8] גלובס: 

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079602

[9] http://www.bestbuy.com/site/Global-Promotions/Recycling-Electronics/pcmcat149900050025.c?id=pcmcat149900050025

[10]  Kerret and Tal 2005 – Green Wash or Green Gain? Predicting the Success and Evaluating the Effectiveness of Environmental Voluntary Agreements

[11]  Prakash and Potoski 2011 – Voluntary environmental programs: A comparative perspective

[12] Gunningham, N. (2009). “Environmental Law, Regulation and Governance: Shifting Architectures. Journal of Environmental Law 21(2): 179-210.

[13] שם – עמוד 181

[14] חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012 – סעיף 43

[15] נתפסו 3 משאיות בהברחת פסולת אלקטרונית לשטחים  INFOSPOT

http://infospot.co.il/sviva/n/%D7%A0%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%95_3_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%AA_%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D

[16] תקנות ציוד אלקטרוני-  יצרן ויבואן בהיקף מוגבל ושיעור מזערי לעסק התשעד – 2014

http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/waste/electronicwaste/documents/electronicwasteregulations2014.pdf

[18]  Winter and May 2001 – Motivation for Compliance with Environmental Regulations