מפעל מיחזור המקררים בשדרות – מ.א.י – אלקטרה מיחזור
סיכום שנת 2022- מחזור פסולת אלקטרונית
מה בין ההתחממות הגלובאלית ולמקרר שלנו?
עודכן:16/08/2021
בשנת 2015 התייצבו נציגי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל, דאז ברשות השר אבי גבאי, בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035, וזאת רק כתוצאה ממהלכי התייעלות אנרגטיים בכל אחת מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס- כמובן כל זאת כדי לשכנע את האומות לקחת חלק בשינוי מצב ההתחממות הגלובאלית והסיכון למיליוני אנשים בתסריט האימה ה”עסקים כרגיל” .
בקיץ 2021 מפרסם האו”ם דוח נוקב וחד משמעי , דוח ה IPCC , שבאופן חד משמעי קובע שנזקי ההתחממות הגלובאלית הם מעשה ידי אדם ונזקים אקלימים משמעותיים הצפויים שאינם ניתנים לשינוי ודורשים אדפטציה של תשתיות, חקלאות, אנרגיה והאופן בו מספקות מדינות את הצרכים היסודים של חיי תושביהם. בנוסף שינויים משמעותיים יש לקחת באופן מיידי בקצב ואופן הפליטות של גזי חממה לרבות גז טבעי.
מחויבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה לנפש הנפלטים במונחי CO2 (מכונים במדד GWP Global Warming Potential ).
יעדי המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות מזהמים
על פי המשרד להגנת הסביבה, “נכון לספטמבר 2015 – גובש יעד הפחתה לאומי לישראל, הממשלה אישרה ביום א’ 20.09.15 את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב- 2030 מתרחיש עסקים כרגיל של 10 טון לנפש, שמשמעותו: הפחתת כ-25% מפליטות גזי החממה עד -2030; 17 התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסועה פרטית. התועלת למשק הישראלי: מעל 100 מיליארד שקלים. האוצר יקציב חצי מיליארד ₪ למימוש התכנית, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.”
לצערנו לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי הגורם באופן ישיר להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, בין אם אלו אדי מים טבעיים או גזים אגרסיביים יותר. זהו תהליך טבעי וחשוב הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים ומאפשרת את מעגל החיים לו אנו רגילים.
התחממות מהירה וקיצונית מובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא ובאופן בו הטבע לא מאפשר כרית נחיתה והתאמת השרשרת האקולוגית – מכאן נובעות תופעות אקלימיות קיצוניות. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל פליטת חומר מזיק או תהליך אנרגטי בעולם ל-CO2 , זאת אומרת שסוג גז במדד GWP 1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.
מקור: בלומברג Bloomberg
התרומה של מקררים ביתיים ומכשירי מיזוג לפליטות גזי החממה
אמצעי קירור כגון: מקררים ביתיים ומיזוג מכילים בחלק מהמכשיר עצמו כמות גדולה מאוד של גזי – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כאמצעי קירור בדחיסה במקררים ובמזגנים, וכן כחלק מחומרי הבידוד במכשירים (Blowing Agents) כחומרים מקציפים – חומר הבידוד הצהבהב והאוורירי. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הביתי באירופה ויתכן אף בישראל.
טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:
בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) והשאר בעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC.
אז מה המשמעות של כל הנתונים האלו?
נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים . בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד GWP, מכאן שלכל תושב ישראלי השפעת התחממות המיוחסת למקרר הביתי בלבד (וטרם דיברנו על מזגנים) שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה אם לא יטופל או ימוחזר באופן סביבתי .
מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם עד ל 2030, ניתן להסיק שבטיפול נאות במוצרי הקירור שברשותנו ניתן היה לקיים הפחתה למקרר הביתי של כל אחד מאתנו ולמזגנים שברשותנו ניתן לממש כ-10% מיעד זה. על כן, ככל הנראה לא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העסקי.
מיחזור מוצרי קירור בישראל
אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים.עד כה קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל.
בעקבות כך, לאחרונה (ינואר 2021) נחתם הסכם היסטורי ויחודי בישראל – בתוך שנה וחצי יוקם מפעל המיחזור הראשון בישראל למיחזור מקררים ומזגנים בבעלות חברת אלקטרה,קבוצת אולטרייד ותאגיד מ.א.י .כיום כלל המקררים נאספים ומועברים למיחזור גנרי של פסולת ברזלית, הקמתו של המפעל החדש תניב מגוון חומרי גלם שיוחזרו לתעשיה ותסלק באופן מוחלט את כלל המזהמים שנמצאים בציוד הקירור.
להקמתו של מפעל המיחזור השפעה סביבתית עצומה, מדובר על מניעת נזק מצטבר של כ-מליון טון CO2 בשנה, כחמישית מפליטות גזי החחמה מפסולת במדינת ישראל. המפעל צפוי למחזר כשליש מציוד הקירור בישראל , ולהשיב גזים וחומרי גלם ממוחזרים לייצור בתעשייה.
מאחר ושותפים למפעל זה כלל גורמי היצור, השיווק והמיחזור של מוצרי קירור , אנחנו נפגשים לראשונה בישראל ובעולם במיזם המיישם את עקרונות הכלכלה המעגלית הלכה למעשה.
מיזם אלקטרה מיחזור הוא ציון דרך חשוב ברמה הלאומית ואירוע בקנה מידה עולמי במימוש מלא של חזון הכלכלה המעגלית בו היצרן לוקח אחריות מלאה משלב הייצור,שיווק לצרכן, איסוף הפסולת הישנה והעברתה למיחזור בתקינה בינלאומית. כל זאת לא היה מתאפשר ללא החזון של חברת אלקטרה מוצרי צריכה בעידוד של המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל.
מיזם אלקטרה מיחזור הינו בשורה חדשה לכלכלה המעגלית בישראל ובעולם.כלכלה שנוטלת אחריות, מתקנת וברת קיימא כלכלה שמביטה לא רק על שורת הרווח אלא על סגירת מעגל סביבתי ותעשייתי מתקדם למען עתיד ילדינו.נחתם הסכם אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.
ראיון של דן הלמן בערוץ 12 – כל מה שצריך לדעת על מיחזור פסולת אלקטרונית
הסוללה של היום היא הנזק של מחר
לקראת יום מיחזור הפסולת האלקטרונית ביום רביעי הקרוב יחול יום מיחזור הפסולת האלקטרונית, שמהווה תמרור אזהרה וקורא לנו לשים ברקס להשלכה הסתמית של מכשירים אלקטרוניים, מסוללות ועד סמארטפונים מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי
יום רביעי הקרוב יהיה יום מיחזור הפסולת האלקטרונית הבינלאומי, שמהווה תזכורת כתמרור אזהרה בוהק שקורא לכולנו לשנות את הרגלי המיחזור והצריכה שלנו. בעשור האחרון, תרבות הצריכה בעולם המערבי של מוצרי חשמל הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב הסביבתי העיקרי. כמות הפסולת האלקטרונית מהווה רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך כ- 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת אלקטרונית. 80% ממנה מועברים למטמנות וממשיכים לפלוט גזי חממה וחומרים רעילים רבים. מאות אלפי טונות הנפלטות לסביבה וגורמות לזיהום המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. הנזקים העצומים לכדור הארץ ולבריאותנו אינם גזרת גורל, אלא קשורים להרגלים הסביבתיים הפגומים שהשתרשו בנו לאורך שנים. הרגלים שאפשר וצריך לשנות.
משבר הקורונה הוביל למציאות בה למעלה מחצי שנה רוב תושבי המדינה נאלצים להעביר את זמנם בבית. אם לא הספיקו למעלה מחודשיים בסגר הראשון, בהם היינו נעולים בבית עם הילדים, כעת הגיעו ימי הסגר השני אותם אנו נאלצים להעביר במציאות דומה. המצב שנוצר מהווה הזדמנות חד פעמית לגייס את עצמנו ואת ילדנו למען הסביבה, ולאסוף ולמחזר את כל הפסולת האלקטרונית שהצטברה בבית לאורך השנה.אם תרימו את הראש, תגלו שבכל פינה אפשרית בבית מסתתרים סוללות, מטענים, כבלים ישנים, מפצלים, אינספור צעצועים אלקטרוניים שבהם הילדים כבר מזמן לא משתמשים, ובעיקר מכשירים ניידים מושבתים, שיכולים להסב לסביבה נזקים עצומים. האם ידעתם שלייצור טלפון נייד אחד ישנה השפעה סביבתית שלילית הזהה לרכב חדש הנוסע אלף ק”מ? עכשיו דמיינו את גודל הנזק והכפילו ב-2.72 מיליארד טלפונים ניידים הנמצאים כרגע בשימוש. בטלפונים סלולרים ניתן למצוא ארסן, אנטימון, נחושת, קדמיום, בריליום, אבץ, ניקל ועופרת בכמויות נכבדות אשר גורמות לנזקים עצביים בבני אדם, פגיעה בהתפתחות של ילדים ונשים, סרטן והשפעות גנטיות.
ועוד לא דיברנו על המזהם הגדול והמסוכן שנמצא בבתים של כולנו בשפע – הסוללות. אלו מתוכן שאינן ממוחזרות מזהמות את האוויר והאדמה וגורמות לנזקים בריאותיים עצומים. הסוללה נראית אמנם תמימה, אך היא רחוקה מכך, ומסוגלת לזהם מאגרי מים עצומים ולהרוג כל יצור החי בהם. החומרים הרעילים בהן, דוגמת העופרת שבסוללות, שמגיעים למקורות המים שלנו, יכולים לגרום לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת השכלית, למחלות לב וכלי דם ועוד שלל נזקים בריאותיים בלתי הפיכים, שהיו יכולים להימנע, אם כל אחד מאיתנו היה עושה את אותו צעד קטן למען הסביבה שיכול להשפיע בענק. השהות בבית במהלך משבר הקורונה, מהווה הזדמנות מצוינת לאסוף את כל הסוללות המשומשות שנצברו ומוצרי האלקטרוניקה המקולקלים, ולהשליכם אל מיכלי המחזור הייעודיים.אם ננצל את תקופת הסגר לאיסוף ולמחזור משפחתי של פסולת אלקטרונית, נשכיל להעביר לילדנו שיעור חשוב ביותר על עקרונות הצריכה והקיימות. דרך הפעילות החינוכית המשותפת הם ילמדו על צמצום צריכה, צריכה נבונה, מיחזור ושימוש מושכל במוצרי החשמל, מתוך מטרה לעורר בהם שאלות כמו “למה אני צריך אייפון חדש, אם הישן עושה את אותה העבודה בדיוק? “למה לקנות צעצוע חדש לפני שהישן התקלקל אם זה גורם לנזק כל כך גדול?”. אם לא נשנה את ההרגלים שלנו ושלהם, נאסוף, נפריד ונתחיל למחזר, נראה גידול משמעותי בבעיות הסביבתיות ובתחלואה. האם זו המציאות שאנו רוצים להוריש לילדינו? הגיע הזמן שניקח אחריות. בואו נעשה צעד קטן לאדם וצעד גדול לסביבה ולבריאות שלנו, ופשוט נתחיל למחזר.
על אשפה ודעה קדומה: העתירה המוזרה של התאחדות התעשיינים
מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי.
בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.
אין אויב גדול יותר לחדשנות מאשר קיבעון מחשבתי. כשלאונרדו דה וינצ'י רצה לבנות מכונה שתעזור לבני אדם לעוף, הוא חיקה את מעוף הציפור, מתוך קונספציה כי רק כך יוכל להשיג את המטרה. הקונספציה הזאת, שהוטמעה בראשו ובראשם של בני דורו, עצרה אותם מלעשות את הקפיצה הגדולה קדימה בתעופה, שבמאה ה-20 שינתה את העולם. קיבעון הוא מעצור השגור גם בראשם של תעשיינים וחברות בישראל כיום, המעוניינים יותר מכל לשמר את המצב הקיים, שלא פועל לטובת אף אחד - גם לא לטובתם שלהם.
הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בישראל ביתר שאת, בעתירתה המוזרה של התאחדות התעשיינים נגד הרשויות המקומיות, המבקשות להטיל על התעשיינים אגרת פינוי פסולת בכמות חריגה.
מדוע זאת עתירה מוזרה? כי בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, ובכך גם להפחתת אגרת פינוי הפסולת החריגה, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.
בעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים לבג"ץ היא טוענת שהאגרה היא "המצאה שנועדה לסחוט כספים" מעסקים הפועלים בשטחי הרשויות והערים השונות. ההתאחדות מסבירה, יש שיאמרו בצדק, כי פינוי האשפה הוא שירות שאמור להיכלל בתשלומי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות. ייתכן כי יש צדק בדבריה, אבל החוכמה המצופה מהתעשיינים של הסטארט-אפ ניישן היא להפוך איום להזדמנות.
למעשה, מנקודת מבטה של הרשות המקומית, כאשר התעשיין מתקשר בהסכם עם תאגיד למיחזור פסולת אלקטרונית ועם תאגיד למיחזור אריזות, הוא בעצם מטפל בעיקר הפסולת היבשה שלו בעצמו, ומפחית משמעותית את כמות הפסולת שהוא מייצר.
כשעיקר הפסולת של התעשיינים ובתי העסק היא תעשייתית, אלקטרונית או אריזות מפלסטיק, הם נותרים עם קמצוץ של פסולת רטובה לטיפול על ידי הרשויות המקומיות.
באופן כללי, התעשיין גם לא משלם על מיחזור. על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות, תאגיד המיחזור, שהוא גוף היישום המוכר, צריך לממן את איסוף ומיון הפסולת האלקטרונית עבור התעשיין - בנוסף לפינוי בחינם. יכול התעשיין לפנות אריזות באמצעות תאגיד המיחזור תמיר. מדובר בגוף בבעלות התעשיינים, שגם מממנים את פעילותו, ולפיכך הם צריכים להיות הראשונים ליהנות מפירותיו בהתאם לחוק להסדרת אריזות.
יותר ויותר חברות בכל העולם מבינות את היתרונות וההזדמנויות הרבות שמיחזור מביא להן, שלא לומר רווחיות. המודעות הגוברת לסכנות בפסולת אלקטרונית שאינה מטופלת, ולהררי הפלסטיק השוטפים את האוקיינוסים ומזהמים את האדמה, הפכה את האזרחים למצפוניים הרבה יותר, והציפיות שלהם מתעשיינים וחברות עולות כל הזמן. הם מענישים את המזהמים ותומכים בממחזרים.
קשה אם כן להבין את הרציונל של התאחדות התעשיינים בעתירתה לבג"ץ. התעשיינים רוצים להשאיר את החוקים וההליכים המקובלים כפי שהיו מאז ומתמיד. זהו קיבעון שעומד לרועץ עבור חברות, ארגונים ותעשיות המעוניינים להישאר רלוונטיים.
וינסטון צ'רצ'יל אמר כי גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול, ושינוי גישה זה מה שנדרש כיום מהתעשיינים ומהחברות.
מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי ודינמי, שבו חברות החפצות חיים חייבות להסתכל קדימה, לחדש ולעוף. אם הן מסרבות בתוקף לעשות זאת בעצמן, הרגולטורים יכולים להכריח אותן לעשות כן.
סיכום שנת 2017- מיחזור פסולת אלקטרונית בישראל
פרויקט הסברה לבתי ספר חללית מ.א.י – חללית לשיגור פסולת אלקטרונית למיחזור
אנו מעבירים יותר ויותר שעות במהלך היממה אל מול המסכים, ומכשירים אלקטרונים שונים, מדברים דרכם ומבצעים פעולות. העולם משתנה ומתפתח במהירות והרבה מן המקצועות מהם יתפרנסו ילדנו טרם קיימים וכישורי החיים ויכולות בין אישיות הינם כלי עבודה אשר יאפשרו לילדנו להתמודד עם אתגרי המחייה והפרנסה.
תכנית החללית מ.א.י הנה חדשנית ראשונה מסוגה בעולם. בתכנית מקנה לילדים באמצעות שיתוף פעולה הדדי בין הילד בית הספר ותאגיד מ.א.י פתרון ישים, יעיל ופשוט להתמודדות עם אתגרים אלו:
הנחיות המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת אלקטרונית
מאת: עו״ד קובי בר לב
הנחיות חדשות של המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012
לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה הנחיות חדשות בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, שנועדו להתמודד עם תופעת מכירתה הבלתי־חוקית של פסולת אלקטרונית לכל המרבה במחיר, במסווה של מכירת ציוד המיועד לשימוש חוזר.
מטרת הנוהל היא לבצע הבחנה, באמצעות קביעת מבחנים מצטברים ופומביים, בין ציוד חשמלי ואלקטרוני שמכירתו מותרת, לבין מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני האסורה על פי החוק, אשר קיימת חובה להעבירה לגוף יישום מוכר, ללא תשלום או דרישת תמורה מלבד מימון עלויות הפינוי של הפסולת.
בנוסף, הנוהל מבקש לחדד כי כל ציוד חשמלי ואלקטרוני אשר מתוכנן לעבור טיפול או הכנה לשימוש חוזר ייחשב פסולת. כלומר, כל ציוד חשמלי ואלקטרוני שהושלך או שהמחזיק בו מתכוון להשליכו או שנדרש להשליכו לפי דין, מהווה פסולת שמכירתה אסורה ואף מטיל על המוכר את חובת ההוכחה כי אין מדובר בפסולת ואכן עסקינן במכירה מותרת, בהתאם לנוהל זה.
בצד הקביעות הללו הנוהל קובע באיזה אופן יש לאחסן ולמכור ציוד וסוללות המיועדים למכירה מותרת.
למסמך ״הנחיות החדשות לאיסור מכירת פסולת חשמלית ואלקטרונית״ באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן
