בשנת 2015 התייצבו קברניטי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל, דאז ברשות השר אבי גבאי, בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035 , וזאת רק כתוצאה ממהלכי התיעלות אנרגטיים בכל אחד מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס- כמובן כל זאת כדי לשכנע את האומות לקחת חלק בשינוי מצב ההתחממות הגלובאלית והסיכון למליוני אנשים בתסריט האימה ה”עסקים כרגיל” .
מחויבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה לנפש הנפלטים במונחי CO2 (מכונים במדד GWP Global Warming Potential ).
בתמונה השר לשעבר להגנת הסביבה מר אבי גבאי ומנכ”ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנצינגר. מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה www.sviv.org.il
על פי המשרד להגנת הסביבה, “נכון לספטמבר 2015 – גובש יעד הפחתה לאומי לישראל, הממשלה אישרה ביום א’ 20.09.15 את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב- 2030 מתרחיש עסקים כרגיל של 10 טון לנפש, שמשמעותו: הפחתת כ-25% מפליטות גזי החממה עד -2030; 17 התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסועה פרטית.התועלת למשק הישראלי: מעל 100 מיליארד שקלים. האוצר יקציב חצי מיליארד ₪ למימוש התכנית, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.”
לצערנו לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי הגורם באופן ישיר להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, הין אם אלו אדי מיים טבעים או גזים אגרסיבים יותר. זהו תהליך טבעי וחשוב הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים ומאפשרת את מעגל החיים לו אנו רגילים. התחממות מהירה וקיצונית מובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא ובאופן בו הטבע לא מאפשר כרית נחיתה והתאמת השרשרת האקולוגית – מכאן נובעות תופעות אקלימיות קיצוניות. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל פליטת חומר מזיק או תהליך אנרגטי בעולם ל-CO2 , זאת אומרת שסוג גז במדד GWP 1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.
מקור: בלומברג Bloomberg
אמצעי קירור כגכון מקררים ביתיים ומיזוג מכילים בחלק מהמכשיר עצמו כמות גדולה מאוד של גזי – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כאמצעי קירור בדחיסה במקררים ובמזגנים, וכן כחלק מחומרי הבידוד במכשירים (Blowing Agents) כחומרים מקציפים – חומר הבידוד הצהבהב והאוורירי. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הבייתי באירופה ויתכן אף בישראל.
טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:
מקור:
UNEP – STEP JULY 2009 – RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES – Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies
בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) והשאר בעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC.
אז מה המשמעות של כל הנתונים האלו?דוגמא נוספת ניתן לתת מנזק הנגרם בתעשיית הבשר,בתהליך ייצור של ק”ג בשר בקר, נפלטים כ 20 ק”ג של CO2. מקרר יחיד שווה ערך בנזקיו להתחממות הגלובאלית כמו לצרוך כ 500 ק”ג בשר בקר (חצי טון).
נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים . בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד עם GWP של 10,000 . מכאן שלכל תושב ישראלי השפעת התחממות המיוחסת למקרר הבייתי בלבד (וטרם דיברנו על מזגנים) שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה אם לא יטופל או ימוחזר באופן סביבתי .
מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם עד ל 2030, ניתן להסיק שבטיפול נאות במוצרי הקירור שברשותינו ניתן היה לקיים הפחתה למקרר הביתי של כל אחד מאיתנו ולמזגנים שברשותינו ניתן לממש כ-10% מיעד זה. על כן, ככל הנראה לא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העיסקי.
אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים. אומנם קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל, אך אנו פועלים לשפרו כל העת ולאתר מתקני טיפול מתקדמים. אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.
