פסולת אלקטרונית: “מישהו בטוח צריך את זה….”

כיצד תרומת ציוד אלקטרוני הופכת להיות נזק אקולוגי בלתי הפיך

במדינות מפותחות, הקצב המהיר בה מתפתחת הטכנולוגיה הופכת ציוד אלקטרוני יקר למיושן וכמעט חסר ערך תוך זמן קצר. כך למשל אורך החיים הממוצע של טלפון נייד הוא 18 חודשים, אורך החיים הממוצע של מחשב נייד הוא כארבע שנים, טלוויזיות מן הדור הישן (בעלות מסך שפופרת קתודית) מוחלפות בעודן במצב תקין לגמרי בטלוויזיות LCD ופלזמה. המודעות החברתית לנושא איכות הסביבה והאמונה כי וודאי יש מי שימצאו ערך במכשירים תקינים ומיושנים שהוחלפו בחדשים מניעה רבים לנסות ולתרום מכשירים אלה.

ישנן דרכים שונות לתרום ציוד אלקטרוני. יש מי שמניחים ציוד כזה ברחוב בהנחה שיהיה מי שישמח לקחתו ולעשות בו שימוש, דרך אחרת היא למוסרו למיני ארגונים הפועלים לחלק את הציוד בקרב אוכלוסיות חלשות. אף אחת מן הדרכים אינה מובילה בסופו של דבר לתוצאות רצויות.

כדי להבין כיצד תרומת ציוד אלקטרוני גורמת בסופו של דבר לנזקים סביבתיים יש להכיר מעט את החומרים המרכיבים מכשירים כאלה. ציוד אלקטרוני מכיל מגוון עצום של חומרים, מהם המעורבבים זה בזה באופן המקשה מאוד על הפרדתם. מבין חומרים אלה, רבים הינם בעלי פוטנציאל לגרימת נזק סביבתי. כך למשל מסכי טלוויזיות מן הדור הישן מכילים כמות גדולה של עופרת (זו הסיבה שמכשירים אלה כבדים יחסית). מתכות כבדות נוספות המצויות במכשירים אלקטרוניים הם קדמיום, ארסן, אבץ, ליתיום, ניקל ועוד. בציוד אלקטרוני יש גם מן הסתם חומרים שלהם ערך כלכלי, מתכות כגון נחושת וזהב, סגסוגות אלומיניום ועוד.

כעת כבר מתבהרת התמונה, מכיוון שניתן להפיק מציוד אלקטרוני משומש חומרים, שלהם ערך כלכלי ברור, אשר תמיד יהיו מי שישמחו לקבל מכשירים שבעליהם הקודמים ביקשו לתרום אך ורק על מנת לפרקם ולהפיק מהם חומרים שיוכלו למכור. הנזק האקולוגי נגרם כתוצאה מהדרכים בהם “ממוחזר” הציוד.

מכיוון שקשה להפריד את החומרים, דרך אופיינית להפקת מתכות מציוד אלקטרוני ישן הוא שריפה שבמהלכה משתחררים לאוויר גזים רעילים ולאדמה מיני רעלנים הנותרים בקרקע שנים רבות ואף מחלחלים אל מי התהום.

תופעה זו מתרחשת הן בעת תרומת ציוד אלקטרוני לסביבה הקרובה והן במישור הבינלאומי כאשר ציוד אלקטרוני משומש מיוצא למדינות העולם השלישי. במדינות באפריקה ובמזרח הרחוק ניתן למצוא אזורים בהם עיקר הכלכלה מבוססת על הפקת תועלת כלכלית מציוד אלקטרוני ישן. במקומות אלה לא נותנים את הדעת כלל לנושאי שימור הסביבה או לשמירה על בריאותם של העובדים.

בישראל חלק נכבד מן הציוד האלקטרוני שנתרם מוצא דרכו אל השטחים שם הוא מטופל באופן בלתי אחראי וללא רגולצית מיחזור ויש להניח שחומרים המופקים ממנו משמשים גם ארגוני טרור. אפילו מצאה תרומתנו דרכה למתנ”ס באזור מוכה אבטלה, הציוד אותו תרמנו יוחלף בוודאי בתוך זמן קצר ובסופו של דבר גורלו יהיה דומה.

לאור המצב שתואר ברור שתרומת ציוד אלקטרוני אינה יכולה להוות חלק מן הפתרון לבעיית הפסולת האלקטרונית. פתרון כזה יושג אך ורק  באמצעות הקמת מערך איסוף פסולת אלקטרונית, פינויה ומחזורה במתקנים מתאימים.

קרא על המיזמים החברתיים של מאי לאיסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית