בלוג – Page 2 – מ.א.י – תאגיד למיחזור אלקטרוניקה לישראל

סרטים ומידע בסיסי על פסולת אלקטרונית

תהליכי המיחזור לפסולת אלקטרונית

תהליך המיחזור נעשה בחלקו בישראל והוא כולל השמדה/מחיקה, פירוק ומיון, לאחר מכן תהליכי הגריטה וההשבה לתהליכי הייצור נעשה ברוב המקרים במתקני זיקוק והפרדה בין לאומים המתמחים במיקסום התועלת מהפסולת הנאספת.

E-WASTE RECYCLING

על מצב המיחזור העולמי ובעיית העברת הפסולת למדינות עולם שלישי

E-WASTE – THE STORY OF STUF

סיפורם של דברים – ההסבר המלא לבעיה האקולוגית של פסולת אלקטרונית ונזקיה הסביבתים והחברתים

WEEE RECYCLING – מיחזור מסכי מחשב, מסכי CRT וטלוויזיות ישנות

תוצרים: פלסטיק ABS, עופרת, זכוכית, נחושת, ברזל, קדמיום, PVC, ברזל, אלומיניום

WEEE RECYCLING – מיחזור פסולת אלקטרונית – תפזורת

תוצרים: פלסטיק ABS, עופרת, זכוכית, נחושת, ברזל, קדמיום, PVC, ברזל, אלומיניום, ניקל , בריליום, פוספט

מיחזור פסולת אלקטרונית – תיאור התהליך

תוצרים: פלסטיק ABS, עופרת, זכוכית, נחושת, ברזל, קדמיום, PVC, ברזל, אלומיניום, ניקל, בריליום, פוספט

מספר דוגמאות לחומרים המזיקים ביותר והשכיחים בפסולת אלקטרונית ביתית ומשרדית:

Mercury – מרקורי – סימנו בטבלה המחזורית הוא Hg . נמצא בכמויות גדולות בטרמוסטטים ובמסכי LCD. רעיל במגע בשאיפה ובמיוחד בחימום.

Cadmium – קדמיום – סימנו בטבלה המחזורית Cd. שימש בעבר לציפוי מתכות ולייצוב פלסטיק. בשנים האחרונות נמצאו כמויות גדולות מהחומר במי התהום ובגידולים ימיים מזוהמים. נמצא בסוללות מחשבים ובציוד אגירת חשמל. השימוש בקדמיום נאסר לאחרונה באירופה.

LEAD – עופרת – סימנה בטבלה המחזורית Pb. משמשת בסוללות, משקלים, חיישנים (לדוגמא הגולה שבעכברי מחשב מיושנים), בכמות גבוהה מזיק באופן בלתי הפיך למערכת העצבים ולתפקוד המוחי. חלקיקי עופרת מתפזרים באוויר בעת שרפה. מחצבי העופרת צפוים להיגמר בעולם עד לשנת 2060 והמחסור כבר מורגש.

Beryllium – בריליום – חומר בעל צפיפות נמוכה (נמוכה אפילו משל מים), חזק וקל. משמש למטוסים, אמצעים תעופה קלים וחומרים מורכבים. משמש גם לתעשיות בתחום קרני ה-X וישנם שימושים רדיואקטיביים נוספים לחומר. משמש גם ליצירת מראות גדולות בעיקר בתחום הלוויינות והאופטיקה. אחד מהחומרים המסרטנים ביותר בכדור הארץ ונמצא בקטגוריה הראשונה של מכון הסרטן האמריקאי.

מתדלקים? גם כאן תוכלו למחזר בנוחות

זורקים את הטוסטר? מכניסים לתא המטען. בפעם הבאה שתגיעו לתדלק את הרכב, חפשו את מיכל מ.א.י לאיסוף פסולת אלקטרונית וסוללות בתחנת הדלק. בזמן שאתם מתדלקים את הרכב, העבירו מתא המטען אל מיכלי המיחזור של מ.א.י , הפרידו בין סוגי סוללות ופסולת ציוד אלקטרוני תרמו לסביבה ולקהילה. בואו לראות אילו תחנות דלק משתתפות במפת פריסת תחנות הדלק וכיצד נעשה תהליך המיון והמיחזור .

הרצאה באוניברסיטת תל אביב בנושא פסולת אלקטרונית בישראל

יבואן או יצרן – כיצד להיערך לחוק לטיפול בפסולת אלקטרונית?

אנו רואים ביבואנים וביצרנים כשותפים לדרך וכגורם אשר מבלעדיו לא תוכל מ.א.י לעמוד במשימה הלאומית אשר מונחת על כתפיה. ככל ונקדים להיערך יחדיו ליישום החוק, כך סיכויינו להצליח במשימה ולהימנע מסיכוני החקיקה והאכיפה יגברו. מ.א.י אינה פועלת בריק ותלויה בגורמים רבים עימה היא מיישמת את דרישות החוק, על כן שיתוף פעולה של כלל בעלי החובה בחוק הינו מפתח להצלחתו ולעמידתנו ביעדים הסביבתיים שהונחו לפתחנו. אנו שמחים ומברכים על קבלת ההכרה ומאמינים כי יחדיו נוכל לעודד ולקדם שינוי משמעותי בישראל לשיפור איכות החיים והסביבה לנו, לילדינו ולדורות הבאים. אנו קוראים לכלל היבואנים לפעול על פי חוק ולסיום תהליך ההתקשרות במועד וטרם כניסת החוק לתוקף על מנת להימנע מעלויות גביה וריבית מיותרות…

מבוא ליבואנים ויצרנים לטיפול בפסולת אלקטרונית על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות

דן הלמן - מנכל משותף במ.א.י

מקורות מידע נוספים:

בסיס להבנת החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית

החקיקה מבוססת על דירקטיבה של הפרלמנט האירופי משנת 2003. מדובר בחקיקה מובילה בתחום ההתמודדות עם הבעיה ההולכת ומחריפה של זיהום סביבתי הנגרם בגלל טיפול לא מבוקר בפסולת אלקטרונית, חקיקה שנודעת כיום בעולם בשם דירקטיבת WEEE -Waste Electrical and Electronic Equipment. החקיקה באירופה הביאה למצב בו ממוחזרים כיום כ-80% מהפסולת האלקטרונית. כמובן שתרמה להגעה למצב המבורך גם המודעות הגבוהה הקיימת ברוב מדינות אירופה בכל הקשור לאיכות הסביבה והשמירה עליה. אצלנו המצב עגום הרבה יותר, על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה 92% מהפסולת האלקטרונית בישראל אינה מגיעה לתהליכי מיחזור סבירים. הפסולת האלקטרונית מהווה בישראל כ-1% מסך הפסולת אך עדיין גורמת ל-70% מהזיהום והרעילות אותה גורמת כלל הפסולת ממשקי הבית.

העיקרון עליו מושתת צו ה-WEEE מכונה עיקרון 'אחריות היצרן המורחבת' ולכן זהו גם העיקרון המנחה את החוק בארץ. עקרון זה קובע כי ראוי להטיל את הנטל הכלכלי של התמודדות עם בעיה של פגיעה באיכות הסביבה על הגורם האחראי לזיהום. החוק מגדיר מכסות מיחזור בהתאם לסך משקל הציוד האלקטרוני שנמכר על ידי יבואנים ויצרנים בהן נדרשת החברה הרלוונטית לעמוד. מכסות אלו יגדלו משנה לשנה החל מ-15% ועד לאחר שבע שנים יגיעו לכ-50% מסך מכירותיהן. האחריות של יבואן ויצרן בחוק לטיפול בפסולת אלקטרונית הינה הכרחית בראש ובראשונה להתקשרות ומימון פעילותו של גוף יישום מוכר למימוש אחריותו לאיסוף וטיפול בציוד אלקטרוני ובסוללות. על כל יצרן ויבואן של ציוד וסוללות בישראל להשלים התקשרות עם גוף יישום מוכר עד לראשון במרץ 2014. כחלק מתהליך ההתקשרות אישר המשרד להגנת הסביבה את נוסח הסכמי ההתקשרות הנדרשים ואת עלויות המיחזור שנקבעו על ידי אותם גופים. לחברות אשר מייבאות או מייצרות ציוד אלקטרוני, חשמלי וסוללות על סוגיהם, להשלים ולחתום על הסכם התקשרות עם יצרן או יבואן, לחברות אשר משווקות ציוד וסוללות הן בנקודות מכירה או באופן ישיר ללקוחות להשלים הסכם התקשרות עם משווקים, וחברות המחזיקות בפסולת ציוד וסוללות להתקשר עם גוף היישום המוכר לטיפול בפסולת השוטפת שברשותכם, לרבות סוללות, מנורות וכל פסולת ציוד וסוללות הנוצרת בפעילותם השוטפת. חשוב לציין כי לא מן הנמנע כי חברה אחת תידרש לכמה מן ההסכמים המפורטים לעיל ולמגוון התקשרויות עם התאגיד.

כמה מילים על מ.א.י:

מ.א.י הינו תאגיד מיחזור ישראלי הפועל בישראל לשם קיום חובת יצרנים ויבואנים בלבד (כאמור בתקנון החברה). התאגיד הוקם על ידי היזמים הישראלים אמנון שחרור, דן הלמן, מלכיאל רחמים ומובל על ידי השר לשעבר שלום שמחון המכהן כיו"ר התאגיד. לשם הכרתה של מ.א.י כגוף יישום מוכר בישראל לטיפול בציוד אלקטרוני ובסוללות , הגיש התאגיד למשרד להגנת הסביבה תוכניות סביבתית מורכבות ומפורטות המציגות דרך פעולה לאומית ושיטת טיפול שייושמו בארץ. בנוסף הוצג תמחיר ליבואנים והיצרנים למימון פעילות התאגיד לתקופת ההכרה ולהשלמת כלל דרישות החוק. מ.א.י שומרת על מעמד אובייקטיבי למימוש מטרות החוק ומכאן פועלת מתוך מטרה לעמוד בדרישות החוק מחד ולמימוש מטרותיו באופן היעיל והאפקטיבי ביותר דרך מערך התמחרות מורכב וביזור מערך הטיפול לכדי שרשרת אספקה וטיפול יעילה. קרא עוד על מ.א.י

כיצד מתחילים?

אנו רואים ביבואנים וביצרנים שותפים לדרך וכגורם אשר בלעדיו לא תוכל מ.א.י לעמוד במשימה הלאומית אשר מונחת על כתפיה. ככל ונקדים להיערך יחדיו ליישום החוק, כך סיכויינו להצליח במשימה ולהימנע מסיכוני החקיקה והאכיפה יגברו. מ.א.י אינה פועלת בחלל ריק ותלויה בגורמים רבים עימה היא מיישמת את דרישות החוק, על כן שיתוף פעולה של כלל בעלי החובה בחוק הינו מפתח להצלחתנו ולעמידתנו המשותפת ביעדים הסביבתיים שהונחו לפתחנו. אנו שמחים ומברכים על קבלת ההכרה ומאמינים כי יחדיו נוכל לעודד ולקדם שינוי משמעותי בישראל לשיפור איכות החיים והסביבה לנו, לילדינו ולדורות הבאים. אנו קוראים לכלל היבואנים לפעול על פי חוק ולסיום תהליך ההתקשרות טרם כניסת החוק על מנת להימנע מעלויות גביה וריבית מיותרות. חשוב לציין כי בהתאם לנוסח ההסכם שאושר, קבע המשרד להגנת הסביבה, כי כל דיחוי בהתקשרות לאחר מועד כניסת החוק לתוקף 28.2.2014 , יגרור עימו תשלומים רטרואקטיבים בהתאם לריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961. אנא הקדימו לטפל ולקדם הנושא על מנת לחסוך בעלויות מיותרות ולהסדיר נושא חשוב וסביבתי זה בפעילותכם. קרא עוד - כיצד להיערך לחוק

עלויות ההתקשרות עם גוף יישום מוכר ליישום החוק:

עלויות מימון התאגיד על פי חוק מנותחות משנה לשנה ומוצגות ליבואנים וליצרנים כתמחיר מ.א.י ליבואן על פי רשימה מפורטת "רשימת מ.א.י" המציינת עלות למיחזור סביבתי לכל פריט נמכר ובהתאם ליעדי המיחזור אליהם מחויב התאגיד בחוק, העלויות מפורסמות באתר מ.א.י ובאתר המשרד להגנת הסביבה. התשלום לתאגיד נעשה בכל רבעון קדימה ומחושב בהתאם להיקף המכירות המוצהר על ידי היבואן לשנה קודמת (בדומה להתקשרות עם תאגיד ת.מ.י.ר). ניתן לבצע את הדיווח והתשלום לכל סוג פריט או בחישוב קטגורי לפי טון. ההחלטה כיצד לחשב נעשית בהתאם לכמות סוגי המוצרים ואופיו של כל חייב בחוק. קרא עוד - כיצד להיערך לחוק

כיבואן או יצרן, מה עלי לעשות כדי לעמוד בדרישות החוק במועד?

על מנת להתקדם ביישום המהלך עליכם תחילה להתקשר עם גוף יישום מוכר בהתאם להסכם ההתקשרות שנקבע, לאחר מכן אנו נסייע לכם לערוך רשימה מסודרת של הפריטים החייבים בחוק ואלו אשר אינם נכללים תחת הגדרותיו. עם חתימת ההסכם תעבירו למ.א.י דיווח פירוט המכירות (ביחידות ומשקל) ביחס לרבעון הראשון בשנה קודמת (2013) ועל פי זה יוצג לכם חשבון לתשלום לתאגיד. לקראת חודש יוני (דיווח שנתי ראשון) יהיה עליך להעביר את הדיווחים למשרד להגנת הסביבה בהתאם לאמור בסעיף 5(א) לחוק, אנו נסייע לכם בהכנת הדוחות הראשונים ונעביר לכם את המידע שידרש לכם מאיתנו לענין סעיף 5 לחוק. צור קשר להתקשרות עם מ.א.י

הצגת דרישות החוק העיקריות מיבואנים, משווקים ואחרים לענין טיפול בפסולת אלקטרונית

החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012

משווקים

כל מי שמוכר ציוד אלקטרוני הן באמצעות שיווק ישיר (שליחות לבית הרוכש) או בבית העסק - חובתו לאפשר ללקוחות למסור במועד הרכישה ציוד אלקטרוני דומה לציוד שנמסר.

חובת משווק לקבלת פסולת ציוד וסוללות

30.

(א) משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, יאפשר לקונה או למי מטעמו למסור לו, במועד המכירה או במועד האספקה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני דומה, והיא בכמות או במשקל הדומים למוצר הנמכר, ולא ידרוש ממנו תשלום או תמורה אחרת על כך; בסעיף זה, "ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה" – ציוד חשמלי ואלקטרוני מאותה קבוצת סיווג, שנועד לשימוש דומה לציוד הנמכר, בלא תלות בשם היצרן או היבואן של הציוד החשמלי והאלקטרוני או בסימן המסחר המופיע עליו.

יבואנים ויצרנים

כל מי שמייבא או מייצר בישראל ציוד אלקטרוני, רכיבים לשימוש בציוד אלקטרוני או סוללות.
חובתו הינה הרחבה ביותר ובאופן קטגורי מתחלקת למספר תחומים:
א. מיחזור פסולת אלקטרונית אשר אינה בהכרח מתוצרתו ובהיקף מחייב מיחס הציוד האלקטרוני שמכר במשקל (החל מ-15% ב-2014 ועד 50% בשנת 2020 ואילך).

חובת מיחזור פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני

(א) יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני יבצעו, בכל שנה, מיחזור מוכר של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני בשיעור שלא יפחת מ-50 אחוזים מסך משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר היצרן או היבואן באותה שנה, לאחר שהופחת ממנו משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שהועברה לשימוש חוזר באותה שנה (בסעיף זה – יעד מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני).

ב. דיווח מפורט למשרד להגנת הסביבה על הכמות הנמכרת, הממוחזרת, המושבת והמטופלת בכל חצי שנה.

חובת דיווח למנהל

(א) יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני ידווחו למנהל, דיווח חצי-שנתי ודיווח שנתי, על כל אלה:...

ג. על כל יצרן ויבואן לסמן את מוצריו, לספק מידע ולעדכן את מתקני הטיפול בתכולתו המזיקה של הציוד אותו הוא מוכר וכן לידע כיצד יש לטפל באופן ראוי

הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר

(א) יצרן ויבואן יכינו ויפרסמו הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, לכל דגם של ציוד חשמלי ואלקטרוני שהם מוכרים, והוראות לטיפול סביבתי בסוללות ובמצברים, לכל סוללה או מצבר שהם מוכרים, בתוך שנה ממועד המכירה הראשון של כל דגם ציוד וסוללות.

רשויות ועיריות ("אחראים לפינוי פסולת")

אחריות הרשויות העיקרית הינה:

א. הקמת מוקדי איסוף ומרכזי איסוף עירוניים והפעלתם.

ב. שירותי איסוף מבתי התושבים לציוד כבד (שאינו נישא).

ג. פרסום וקידום הנושא במרחב הרשות.

חובות אחראי לפינוי פסולת	26.	(א) אחראי לפינוי פסולת יבצע בתחומו, בכפוף להוראות לפי סעיף זה ולפי סעיף 67(א)(3), הפרדה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי מפסולת אחרת ואיסוף פסולת הציוד והסוללות מהמגזר הביתי.
		(ב)	(1) הפרדה ואיסוף כאמור בסעיף קטן (א) ייעשו בדרכים אלה:
				(א) הקמה של מוקדי איסוף ואיסוף הפסולת מהם או הקמה והפעלה של מרכזי איסוף;
				(ב) איסוף מכשירי חשמל גדולים שתושבים הוציאו מחוץ לבתיהם, במועדים קבועים;

חובות הציבור הרחב

חובת פינוי ציוד אלקטרוני למרכזי האיסוף או למשווקים:

חובת השלכת פסולת ציוד וסוללות במרכז איסוף	28.	הוקם מרכז איסוף או הוצב מוקד איסוף כאמור בסעיף 26(ב)(1), וניתנה הודעה על כך על ידי האחראי לפינוי פסולת, לא ישליך אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של האחראי לפינוי פסולת, אלא במרכז האיסוף או במוקד האיסוף ובהתאם להוראות לפי סעיף 26, אלא אם כן החזיר את הפסולת האמורה למשווק כאמור בסעיף 30.
איסור פינוי פסולת בלא אישור האחראי לפינוי פסולת	29.	(א) לא יקח אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי ממרכז איסוף או ממוקד איסוף ולא יאסוף ולא יפנה פסולת כאמור בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא באישור האחראי לפינוי פסולת; אישור כאמור יינתן בכפוף להוראות סעיף 27(ב).
		(ב) אחראי לפינוי פסולת ינקוט אמצעי אכיפה כדי להבטיח את קיום הוראות סעיף זה.

חובות בתי עסק ("מחזיקים")

השלכת פסולת ציוד אלקטרוני על ידי בתי עסק מחויבת בטיפול ראוי באמצעות גוף יישום מוכר וכן רישום ותיעוד

מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי	34.	(א) מי שמחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, יתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת כאמור, לשם פינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו, ויעביר אליו את פסולת הציוד והסוללות שברשותו; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כפי שנקבע בחוזה ההתקשרות בין הצדדים.
		(ב) לגבי פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף קטן (א), שלא נאספה על ידי גוף היישום המוכר או בכל עת שההתקשרות עם גוף היישום המוכר אינה עומדת בתוקפה, יפעל המחזיק לגבי אותה פסולת בהתאם להוראות לפי כל דין.


עונשין	43.	(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏[1] (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
			(1) השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 28;
			(2) לא הציג במקום עסקו מידע בהתאם להוראות לפי סעיף 30(ג).

שאלות ותשובות – החוק לטיפול בציוד אלקטרוני ובסוללות – עו”ד קובי בר לב

מהי פסולת אלקטרונית ומה קובע החוק לגביה?

מהי פסולת אלקטרונית ומה קובע החוק לגביה?

פסולת אלקטרונית היא ציוד חשמלי ואלקטרוני וכן כל רכיב של ציוד כזה שמתכוונים להשליכו. למעשה, כמעט כל מוצר הפועל על חשמל, מהנייד שלנו ועד המקרר והציוד התעשייתי, לרבות סוללות, נכלל תחת החוק. מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת כזו, כמות שגדלה משנה לשנה לאור תרבות הצריכה המודרנית. מאחר ופסולת אלקטרונית עלולה לזהם את הסביבה, החוק החדש אוסר על הטמנתה ומחייב לעמוד ביעדי מיחזור שנתיים. בכך עתידה הפסולת האלקטרונית להפוך ממטרד למשאב, ולספק אלפי מקומות עבודה, בהם לאוכלוסיות מוחלשות.

מי אחראי על מיחזור הפסולת האלקטרונית?

החוק מטיל את האחריות למיחזור על יצרני ויבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, תוך הצבת יעדי מיחזור שיגיעו בעוד שבע שנים למחצית מהציוד שנמכר באותה השנה. חובות היצרנים והיבואנים ייושמו באמצעות גוף שהוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה ("גוף יישום מוכר"), שתפקידו לאסוף את הפסולת האלקטרונית ולהביאה לטיפול סביבתי או למיחזור. הרשויות המקומיות אחראיות מצידן, לבצע איסוף של הפסולת ולהעבירה לטיפול באמצעות גוף היישום המוכר, תוך הטלת איסור על השלכתה בניגוד לחוק.

: איך התושבים מוסרים את הפסולת למיחזור?

מוצרים קלים כמו טלפון, מחשב או צעצועים אלקטרוניים ניתן להשליך במוקד האיסוף השכונתי מוצרים כבדים יותר יהיה ניתן להביא למרכז המיחזור העירוני, או להוריד לרחוב בימים שיוגדרו לכך מראש. לחילופין, ניתן יהיה למסור את הפסולת האלקטרונית בחנויות של משווקים, המוכרים מוצרים דומים, בעת קניה של מוצר אחר.

האם כתושב יגבו ממני תשלום בשל כך?

לא. החוק קובע כי הבאה והשלכה של פסולת אלקטרונית וסוללות על ידי יחיד שאין עיסוקו בפסולת, לא יהיו כרוכים בתשלום או בדרישת תמורה אחרת.

האם בעקבות החוק יעלו מחירי מוצרי החשמל?

ההערכה היא שיישום החוק אכן יביא לעלייה במחירי מוצרי החשמל, לפחות בטווח הקצר. הטעם לכך הוא שעלות איסוף הפסולת האלקטרונית, הטיפול בה ומחזורה עולה על שוויה. לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה מדובר בעלות נוספת של שקלים בודדים לכל מוצר אולם איגוד לשכות המסחר טען בעבר כי מדובר בעליית מחירים של עשרות אחוזים. בין כך ובין כך, מאחר ולא מדובר על הטלת פיקדון, הרי שגלגול העלויות על הצרכנים תלוי בסופו של דבר בכל יבואן ויבואן.

לכמה פסולת אלקטרונית מחויב יבואן או יצרן למיחזור מוכר?

החוק מחלק פסולת אלקטרונית לשש קטגוריות משנה בתוספת הראשונה ולשלושה סוגי סוללות:

מכשירי חימום וקירור
מסכים
נורות ומנורות
מכשירי חשמל גדולים (מעל 50 ס"מ)
מכשירי חשמל קטנים (מתחת 50 ס"מ)
מחשבים ותקשורת

סוללות ומצברים על סוגיהם:

סוללות ניקל קדמיום (בדר"כ נטענות)
מצברי עופרת (רכב, תקשורות וכו)
סוללות אחרות

עבור כל סוגי הפסולת האלקטרונית נקבעה מכסת מיחזור לגביה מחויב כל גוף שפעילותו נמצאת בגדר אלה המוגדרים יצרנים / יבואנים או מוכרים של ציוד אלקטרוני. המכסה מחושבת ביחס לציוד הנמכר (Put in the market). למען הסר ספק כל המוכר ציוד חשמלי באמצעות ייצור או ייבוא נכלל בחובת החוק הן כמשווק והן כיבואן.

האחוז שנקבע משתנה בין סוגי הסוללות וקבוע לענין סוגי הפסולת האלקטרונית והחשמלית. היקף החובה גדל משנה לשנה, מ-15% (2014) בתחילת הדרך ועד כ-50% לאחר חמש שנים (2021). החוק קובע סנקציות פליליות ועיצומים על חברה ומנהלים שלא יפעלו לממש את חובתם בחוק.

כיצד יבוצע איסוף פסולת אלקטרונית?

החוק מטיל חובה על משווקים ומוכרי ציוד אלקטרוני לקבל מלקוחותיהם ציוד אלקטרוני ישן ללא תשלום במועד הקניה של מוצר חדש. מן הסתם יפותחו מיני מנגנונים לעידוד הלקוחות למסור ציוד ישן, כגון מתן הנחות לצרכן המביא איתו ציוד ישן בעת קניית חדש. החוק יוצר מנגנון נוסף של איסוף פסולת אלקטרונית הנתמך על ידי הרשויות המקומיות אשר מצידן מחויבות להקים מרכזים ומוקדי איסוף לפסולת אלקטרונית בנוסף על איסוף עיתי מהבתים.

מה יעשה בציוד שייאסף? כיצד ימוחזר?

איסוף פסולת אלקטרונית הוא צעד חשוב ביישום המהלך, אך לאחר שנאספה חשוב שתמוחזר בתהליכים בטוחים, מאובטחים, נקיים וסביבתיים. החוק מגדיר הקמתם של תאגידי מיחזור ("גופי יישום מוכרים") ומתקני טיפול מורשים אשר יהיו אמונים על יישום החוק וטיפול סביבתי ראוי תוך תנאי אכיפה ובקרה רגולטורים ומוסדרים.

ראה סרטון על תהליכי הטיפול בציוד אלקטרוני ובסוללות

מנגנון פיקוח ואכיפה

החוק מסדיר הקמתם של מנגנוני פיקוח ודיווח, למשל חובת דיווח על היקפי מכירות לגוף יישום מוכר ולמנהל מטעם המשרד להגנת הסביבה . לפי נתוני המכירות יחושבו המכסות בהן יש על כל יצרן ויבואן לעמוד . בחוק גם מנגנון אכיפה הקובע הטלת קנסות בסכומים מרתיעים (אלפי שקלים לטון נמכר) על מי שאינם מתקשרים עם תאגידי מיחזור מורשים למימון פעילות המיחזור והאיסוף הנדרשת.

עו"ד קובי בר-לב

משרד עורכי דין לאיכות הסביבה ורישוי עסקים – 054-5733223

יועץ משפטי לתאגיד המיחזור מ.א.י. – מיחזור אלקטרוניקה לישראל בע"מ

החומרים המזיקים בפסולת אלקטרונית – מבוא

בישראל מיוצרת מדי שנה פסולת אלקטרונית במשקל של כ 100,000 טונות (נכון לשנת 2011) אשר ברובה אינה עוברת תהליכי מיחזור. רמת המודעות לנזקים האקולוגים הכרוכים בטיפול בלתי נאות בפסולת אלקטרונית נמצאת בעליה אולם מעטים מדי מאיתנו מבינים לאשורה את היקף הבעיה. הכרה כללית עם הרכיבים המזיקים שבה, רכיבים העשויים לחלחל אל הסביבה (בין אם לאדמה, למים או לאוויר), תאפשר קבלת תמונה בהירה יותר באשר לחשיבות שבטיפול מקיף ואחראי באיסוף, פינוי ומחזור פסולת אלקטרונית.במאמר זה נפרט ונרחיב על מיני חומרים מסוכנים הנמצאים בפסולת אלקטרונית.

בישראל מיוצרת מדי שנה פסולת אלקטרונית במשקל של כ-100,000 טונות (נכון לשנת 2011) אשר ברובה אינה עוברת תהליכי מיחזור. רמת המודעות לנזקים האקולוגים הכרוכים בטיפול בלתי נאות בפסולת אלקטרונית נמצאת בעליה, אולם מעטים מדי מאיתנו מבינים לאשורה את היקף הבעיה.
היכרות כללית עם הרכיבים המזיקים שבה, רכיבים העשויים לחלחל אל הסביבה (בין אם לאדמה, למים או לאוויר), תאפשר קבלת תמונה בהירה יותר באשר לחשיבות שבטיפול מקיף ואחראי באיסוף, פינוי ומיחזור פסולת אלקטרונית. במאמר זה נפרט ונרחיב על מיני חומרים מסוכנים הנמצאים בפסולת אלקטרונית.

שריפת פסולת בשטחים פתוחים - ישראל — שריפת פסולת אלקטרונית בשטחים פתוחים - ישראל

ציוד אלקטרוני מכיל מגוון חומרים

אחד המאפיינים הבעייתיים ביותר של פסולת אלקטרונית הוא, שמכשירים אלקטרוניים מורכבים ממגוון רב של חומרים, מתכות שונות, חומרים פלסטיים, זכוכית, מעכבי חמצון ובעירה ועוד. כך למשל במחשב ביתי רגיל ישנם יותר מארבעים חומרים שונים.
יתרה מזאת, חומרים אלה מעורבבים כל כך זה בזה עד שהפרדתם בעת תהליכי מיחזור היא מסובכת מבחינה טכנית וכן כרוכה בעלויות שאינן אופייניות בתחום מחזור אשפה.

לחלק מן החומרים מהם מורכבת פסולת אלקטרונית יש ערך עצמי, כך למשל מעגלים מודפסים מכילים זהב ונחושת, מסכי טלוויזיה ישנים מכילים עופרת, מעטפות מכשירים רבים עשויות אלומיניום ועוד. לכאורה עובדה זו אמורה להפוך מיחזור פסולת אלקטרונית לכדאי אולם אליה וקוץ בה, "מיחזור" גס הנעשה באמצעים בלתי הולמים (למשל על ידי שריפת מכשירים) גורם לשחרור מואץ של חומרים מזיקים ומסוכנים.

חומרים רבים המצויים בפסולת אלקטרונית מוגדרים כמזיקים לסביבה ועשויים אף להוות סכנה בריאותית מיידית לבאים איתם במגע. מתכות כבדות כגון ליתיום, אבץ, ניקל, כספית, ארסן, תרכובות הלוגן כגון PVC, PBB, מעכבי בעירה שונים ועוד.

לאור הנ"ל הגיוני וחיוני להפוך מיחזור פסולת אלקטרונית למאורגן ומבוקר כך שניתן יהיה להציל ממנה את החומרים בעלי הערך וגם למנוע שחרור בלתי מבוקר של החומרים המזיקים.

כל מכשיר והחומרים המזיקים שלו

מעניין להכיר את הצדדים האפלים של המכשירים בהם הפכנו כה תלויים. החומרים המזיקים המצויים בהם ואשר נטמנים בקרקע כל אימת שפסולת אלקטרונית מטופלת ככל אשפה מוצקה.
טלוויזיות – מכשירי הטלוויזיה מן הדור הישן (טרום מסכי ה LCD והפלזמה) הקרינו באמצעות מסכי שפופרת קתודית (Cathode Ray Tube – CTR) המכילים כמות גדולה של עופרת וכן חומרים זרחניים וגזים רעילים.
טלפונים סלולאריים – אמנם מדובר במכשירים קטנים יחסית אולם העובדה כי אורך החיים הממוצע של טלפון נייד הוא כ 18 חודשים בלבד וכן שלמעלה מ 500 מיליון בני אדם הם בעלי מכשירים כאלה הופכים בן לוויה חביב זה למסוכן מאוד לסביבה. החומרים המזיקים ביותר בפסולת אלקטרונית זו הינם אלה המצויים בסוללותיהם כגון ניקל, קדמיום, ליתיום ועופרת.

מחשבים – במחשבים ניתן למצוא חומרים מזיקים כגון עופרת, זרחן, כספית, מעכבי בעירה וחומרים פלסטיים המשחררים גזים רעילים בעת בעירה ומדגישים את המשמעות והחובה במיחזור מחשבים באופן מוסדר.

בשנת 2010 לבדה, מעל ל 70% מן הפסולת האלקטרונית בישראל נטמנה בקרקע ככל אשפה מוצקה אחרת. כעת, משהכרנו מעט את החומרים המזיקים בפסולת אלקטרונית, המחשבה שחומרים אלה מחלחלים אל הקרקע, משתחררים אל האוויר או מוצאים דרכם אל מי התהום - הופכת מפחידה ממש.

פסולת אלקטרונית: “מישהו בטוח צריך את זה….”

לכאורה לתרומת ציוד אלקטרוני יתרון כפול. מחד היא מאפשרת למי שידם אינה משגת ליהנות ממכשירים תקינים שאורך חייהם הטבעי עשוי להיות עוד שנים מספר. בנוסף היא מאריכה את זמן השימוש בציוד וממעיטה בכמות הפסולת האלקטרונית המגיעה אל מטמנות האשפה.במאמר זה נסביר מדוע אלה אינם פני הדברים וכיצד תרומת ציוד אלקטרוני, הן בקנה מידה מקומי והן ברמה עולמית, גורמת לנזק אקולוגי. ישנן דרכים שונות לתרום ציוד אלקטרוני. יש מי שמניחים ציוד כזה ברחוב בהנחה שיהיה מי שישמח לקחתו ולעשות בו שימוש, דרך אחרת היא למוסרו למיני ארגונים הפועלים לחלק את הציוד בקרב אוכלוסיות חלשות. אף אחת מן הדרכים אינה מובילה בסופו של דבר לתוצאות רצויות.

כיצד תרומת ציוד אלקטרוני הופכת להיות נזק אקולוגי בלתי הפיך

במדינות מפותחות, הקצב המהיר בה מתפתחת הטכנולוגיה הופכת ציוד אלקטרוני יקר למיושן וכמעט חסר ערך תוך זמן קצר. כך למשל אורך החיים הממוצע של טלפון נייד הוא 18 חודשים, אורך החיים הממוצע של מחשב נייד הוא כארבע שנים, טלוויזיות מן הדור הישן (בעלות מסך שפופרת קתודית) מוחלפות בעודן במצב תקין לגמרי בטלוויזיות LCD ופלזמה. המודעות החברתית לנושא איכות הסביבה והאמונה כי וודאי יש מי שימצאו ערך במכשירים תקינים ומיושנים שהוחלפו בחדשים מניעה רבים לנסות ולתרום מכשירים אלה.

ישנן דרכים שונות לתרום ציוד אלקטרוני. יש מי שמניחים ציוד כזה ברחוב בהנחה שיהיה מי שישמח לקחתו ולעשות בו שימוש, דרך אחרת היא למוסרו למיני ארגונים הפועלים לחלק את הציוד בקרב אוכלוסיות חלשות. אף אחת מן הדרכים אינה מובילה בסופו של דבר לתוצאות רצויות.

כדי להבין כיצד תרומת ציוד אלקטרוני גורמת בסופו של דבר לנזקים סביבתיים יש להכיר מעט את החומרים המרכיבים מכשירים כאלה. ציוד אלקטרוני מכיל מגוון עצום של חומרים, מהם המעורבבים זה בזה באופן המקשה מאוד על הפרדתם. מבין חומרים אלה, רבים הינם בעלי פוטנציאל לגרימת נזק סביבתי. כך למשל מסכי טלוויזיות מן הדור הישן מכילים כמות גדולה של עופרת (זו הסיבה שמכשירים אלה כבדים יחסית). מתכות כבדות נוספות המצויות במכשירים אלקטרוניים הם קדמיום, ארסן, אבץ, ליתיום, ניקל ועוד. בציוד אלקטרוני יש גם מן הסתם חומרים שלהם ערך כלכלי, מתכות כגון נחושת וזהב, סגסוגות אלומיניום ועוד.

כעת כבר מתבהרת התמונה, מכיוון שניתן להפיק מציוד אלקטרוני משומש חומרים, שלהם ערך כלכלי ברור, אשר תמיד יהיו מי שישמחו לקבל מכשירים שבעליהם הקודמים ביקשו לתרום אך ורק על מנת לפרקם ולהפיק מהם חומרים שיוכלו למכור. הנזק האקולוגי נגרם כתוצאה מהדרכים בהם “ממוחזר” הציוד.

THE E-WASTE TRAGEDY – opening sequence from Media 3.14 on Vimeo.

מכיוון שקשה להפריד את החומרים, דרך אופיינית להפקת מתכות מציוד אלקטרוני ישן הוא שריפה שבמהלכה משתחררים לאוויר גזים רעילים ולאדמה מיני רעלנים הנותרים בקרקע שנים רבות ואף מחלחלים אל מי התהום.

תופעה זו מתרחשת הן בעת תרומת ציוד אלקטרוני לסביבה הקרובה והן במישור הבינלאומי כאשר ציוד אלקטרוני משומש מיוצא למדינות העולם השלישי. במדינות באפריקה ובמזרח הרחוק ניתן למצוא אזורים בהם עיקר הכלכלה מבוססת על הפקת תועלת כלכלית מציוד אלקטרוני ישן. במקומות אלה לא נותנים את הדעת כלל לנושאי שימור הסביבה או לשמירה על בריאותם של העובדים.

בישראל חלק נכבד מן הציוד האלקטרוני שנתרם מוצא דרכו אל השטחים שם הוא מטופל באופן בלתי אחראי וללא רגולצית מיחזור ויש להניח שחומרים המופקים ממנו משמשים גם ארגוני טרור. אפילו מצאה תרומתנו דרכה למתנ”ס באזור מוכה אבטלה, הציוד אותו תרמנו יוחלף בוודאי בתוך זמן קצר ובסופו של דבר גורלו יהיה דומה.

לאור המצב שתואר ברור שתרומת ציוד אלקטרוני אינה יכולה להוות חלק מן הפתרון לבעיית הפסולת האלקטרונית. פתרון כזה יושג אך ורק באמצעות הקמת מערך איסוף פסולת אלקטרונית, פינויה ומחזורה במתקנים מתאימים.

קרא על המיזמים החברתיים של מאי לאיסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית

Category: בלוג