חדשות מ.א.י

חדשות

מעורר השראה: דו קיום ושמירה על הסביבה

מעורר השראה: דו קיום ושמירה על הסביבה

מפעל מחזור ראשון מסוגו בישראל מאפשר מחזור פסולת אלקטרונית ומנועים חשמליים ומשלב עובדים עם צרכים מיוחדים מכל המגזרים

מקור: אתר mako

מיזם מעורר השראה המשלב דו קיום יהודי-ערבי, תרומה לקהילה, שמירה על איכות הסביבה ושילוב אנשים עם צרכים מיוחדים במעגל העבודה.”מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת אלקטרונית, המזהמים את האדמה, המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים”, אומר אמנון שחרור, מנכ”ל תאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית העומד מאחורי המיזם. “תרבות הצריכה של מוצרי חשמל הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב הסביבתי העיקרי, המהווה 70% מתכולתה הרעילה”.

מנועים חשמליים אחראיים לכ-50 אחוז מצריכת החשמל בישראל, ומכאן הצורך החיוני במחזורם. החלפה ומיחזור של מנועים ישנים ולא יעילים מונעת נזקים סביבתיים אדירים. בישראל קיימת בעיה של הברחת מנועים לרשות הפלסטינאית, שם מתבצעת שריפה והטמנה ללא פיקוח, תוך זיהום חמור של הקרקע, האוויר ומי התהום. המנועים מכילים מתכות כבדות וחומרים מסוכנים שיש לטפל בהם בצורה נאותה. פירוק מנועים חשמליים דורש ידיים עובדות רבות ומיומנות, אך ברשות הפלסטינאית עבודה זו מבוצעת תוך ניצול בני נוער וילדים, ותוך שימוש בכח אדם בלתי מיומן, ציוד ידני ולא תקני ומתקנים מאולתרים.

מנועים למחזור (צילום: עמותת למען)
גם המשרד להגנת הסביבה הבין את הנזקים הנגרמים מפסולת אלקטרונית שאינה ממוחזרת, וממנועים המוברחים לרשות הפלסטינית, והחליט להרים את הכפפה ולהקים בסיוע תאגיד מ.אי את מפעל מחזור המנועים הראשון בישראל, המעסיק עובדים ערבים, יהודים ודרוזים עם צרכים מיוחדים. מחזור המנועים במפעל החדש, מבוסס על טכנולוגיה אירופאית וקוריאנית מתקדמת, תוך שימוש במכונות החיתוך והמחזור החדשניות והמתקדמות בעולם, המאפשרות התמודדות עם הפסולת האלקטרונית, שהפכה למזהמת הגדולה ביותר בישראל. המפעל, שמועסקים בו כ-50 עובדים עם מוגבלויות, מאפשר בשלב הראשון מחזור של כ-600 טון מנועים, וכ-10 מנועים בכל שעת עבודה.

להתפרנס בכבוד

“בתקופה זו של חוסר וודאות, המפעל מאפשר להם להתפרנס בכבוד, לחזק בקרבם את תחושת המסוגלות ולהפכם מנתרמים לתורמים”, מוסיף אמנון שחרור. “וכמובן על הדרך גם מונע נזקים סביבתיים משמעותיים הנגרמים מפסולת אלקטרונית וממנועים חשמליים”.

מה בין ההתחממות הגלובאלית ולמקרר שלנו?

לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, תהליך הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים, התחממות המובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא.
כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

עודכן:16/08/2021

בשנת 2015 התייצבו נציגי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל, דאז ברשות השר אבי גבאי,  בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035, וזאת רק כתוצאה ממהלכי התייעלות אנרגטיים בכל אחת מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס- כמובן כל זאת כדי לשכנע את האומות לקחת חלק בשינוי מצב ההתחממות הגלובאלית והסיכון למיליוני אנשים בתסריט  האימה ה”עסקים כרגיל” .

בקיץ 2021 מפרסם האו”ם דוח נוקב וחד משמעי , דוח ה IPCC , שבאופן חד משמעי קובע שנזקי ההתחממות הגלובאלית הם מעשה ידי אדם ונזקים אקלימים משמעותיים הצפויים שאינם ניתנים לשינוי ודורשים אדפטציה של תשתיות, חקלאות, אנרגיה והאופן בו מספקות מדינות את הצרכים היסודים של חיי תושביהם. בנוסף שינויים משמעותיים יש לקחת באופן מיידי בקצב ואופן הפליטות של גזי חממה לרבות גז טבעי. 

עסקים כרגיל
לקראת הסכמי האו”ם בפריז מצגת לישיבת ממשלה, ד”ר גיל פרואקטור המשרד להגנת הסביבה

מחויבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה לנפש הנפלטים במונחי CO2 (מכונים במדד GWP  Global Warming Potential ).

יעדי המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות מזהמים

על פי המשרד להגנת הסביבה, “נכון לספטמבר 2015 – גובש יעד הפחתה לאומי לישראל, הממשלה אישרה ביום א’ 20.09.15 את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב- 2030 מתרחיש עסקים כרגיל של 10 טון לנפש, שמשמעותו: הפחתת כ-25% מפליטות גזי החממה עד -2030; 17 התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסועה פרטית. התועלת למשק הישראלי: מעל 100 מיליארד שקלים.  האוצר יקציב חצי מיליארד ₪ למימוש התכנית, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.”

לצערנו לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי הגורם באופן ישיר להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, בין אם אלו אדי מים טבעיים או גזים אגרסיביים יותר. זהו תהליך טבעי וחשוב הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים ומאפשרת את מעגל החיים לו אנו רגילים.

התחממות מהירה וקיצונית מובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא ובאופן בו הטבע לא מאפשר כרית נחיתה והתאמת השרשרת האקולוגית – מכאן נובעות תופעות אקלימיות קיצוניות. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל פליטת חומר מזיק או תהליך אנרגטי בעולם ל-CO2 , זאת אומרת שסוג גז במדד GWP 1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.

מקור: בלומברג BLOOMBERG
http://www.bloomberg.com/graphics/2015-whats-warming-the-world/

מקור: בלומברג Bloomberg

התרומה של מקררים ביתיים ומכשירי מיזוג לפליטות גזי החממה

אמצעי קירור כגון: מקררים ביתיים ומיזוג מכילים בחלק מהמכשיר עצמו כמות גדולה מאוד של גזי – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כאמצעי קירור בדחיסה במקררים ובמזגנים, וכן כחלק מחומרי הבידוד במכשירים (Blowing Agents) כחומרים מקציפים – חומר הבידוד הצהבהב והאוורירי. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הביתי באירופה ויתכן אף בישראל.

טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:

NEP - STEP JULY 2009 - RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES - Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies

מקור: UNEP – STEP JULY 2009 – RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies
 

בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) והשאר בעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC.

אז מה המשמעות של כל הנתונים האלו?

אנו צורכים כ 300,000 מקררים בשנה וכ-800,000  מזגנים ומוצרי קירור מותקנים בבתים ובמשרדים, וכמובן שאף אחד לא יסכים לוותר עליהם ולא משנה מה המחיר. אבל, בכל מכשיר כזו טמונים גזים מסוכנים מאוד, שקטים, נדיפים , ללא ריח ובלתי נראים. הם חסרי כל השפעה ישירה עלינו כבני אדם אבל, כל קילוגרם מגזים אלו (להזכירכם במקרר אחד יש 1 ק”ג של גז)  שווה ערך לפליטה של 14-5 טון גזי חממה בהתאמה לסוג הגז. לשם השוואה רכב משפחתי חדש מייצר בממוצע רק  130 גרם CO2 לכל קילומטר נסיעה, מכאן שמקרר ישן המכיל CFC במכלוליו שווה ערך לנסיעה ברכב של כ-107,000 ק”מ! ראוי לציין כי ידוע שמקררים רבים המסומנים כמכילי גז HC , מרכיבי הבידוד בהם נופחו בגזים ממשפחת ה-CFC ומכאן שנזקיהם גדולים אף יותר מהצפוי ברישומיהם. דוגמא נוספת ניתן לתת מנזק הנגרם בתעשיית הבשר, בתהליך ייצור של ק”ג בשר בקר, נפלטים כ 20 ק”ג  מקרר יחיד שווה ערך בנזקיו להתחממות הגלובאלית כמו לצרוך כ 500 ק”ג בשר בקר (חצי טון של CO2). 
 

נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים . בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד  GWP, מכאן שלכל תושב ישראלי השפעת התחממות המיוחסת למקרר הביתי בלבד (וטרם דיברנו על מזגנים)  שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה אם לא יטופל או ימוחזר באופן סביבתי .

מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם עד ל 2030, ניתן להסיק שבטיפול נאות במוצרי הקירור שברשותנו ניתן היה לקיים הפחתה למקרר הביתי של כל אחד מאתנו ולמזגנים שברשותנו ניתן לממש  כ-10% מיעד זה. על כן, ככל הנראה לא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העסקי.

מיחזור מוצרי קירור בישראל

אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים.עד כה  קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל.

בעקבות כך, לאחרונה  (ינואר 2021) נחתם הסכם היסטורי ויחודי בישראל – בתוך שנה וחצי יוקם מפעל המיחזור הראשון בישראל למיחזור מקררים ומזגנים בבעלות חברת אלקטרה,קבוצת אולטרייד ותאגיד מ.א.י .כיום כלל המקררים נאספים ומועברים למיחזור גנרי של פסולת ברזלית, הקמתו של המפעל החדש תניב מגוון חומרי גלם שיוחזרו לתעשיה ותסלק באופן מוחלט את כלל המזהמים שנמצאים בציוד הקירור.

להקמתו של מפעל המיחזור השפעה סביבתית עצומה, מדובר על מניעת נזק מצטבר של כ-מליון טון CO2  בשנה, כחמישית מפליטות גזי החחמה מפסולת במדינת ישראל. המפעל צפוי למחזר כשליש מציוד הקירור בישראל , ולהשיב גזים וחומרי גלם ממוחזרים לייצור בתעשייה.

מאחר ושותפים למפעל זה כלל גורמי היצור, השיווק והמיחזור של מוצרי קירור , אנחנו נפגשים לראשונה בישראל ובעולם במיזם המיישם את עקרונות הכלכלה המעגלית הלכה למעשה.

אלקטרה מיחזור
אלקטרה מיחזור -אמנון שחרור ודן הלמן – מנכ”לים משותפים במ.א.י. – תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

מיזם אלקטרה מיחזור הוא ציון דרך חשוב ברמה הלאומית ואירוע בקנה מידה עולמי במימוש מלא של חזון הכלכלה המעגלית בו היצרן לוקח אחריות מלאה משלב הייצור,שיווק לצרכן, איסוף הפסולת הישנה והעברתה למיחזור בתקינה בינלאומית. כל זאת לא היה מתאפשר ללא  החזון של חברת אלקטרה מוצרי צריכה בעידוד של המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל.

מיזם אלקטרה מיחזור הינו בשורה חדשה לכלכלה המעגלית בישראל  ובעולם.כלכלה שנוטלת אחריות, מתקנת וברת קיימא כלכלה שמביטה לא רק על שורת הרווח אלא על סגירת מעגל סביבתי ותעשייתי מתקדם למען עתיד ילדינו.נחתם הסכם אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.

מקררים לפני מיחזור
מקררים לפני מיחזור ומכונות כביסה
מפעל מיחזור מקררים שמוקם בישראל בשנת 2021 על ידי אלקטרה מיחזור ומ.א.י

הסוללה של היום היא הנזק של מחר

לקראת יום מיחזור הפסולת האלקטרונית ביום רביעי הקרוב יחול יום מיחזור הפסולת האלקטרונית, שמהווה תמרור אזהרה וקורא לנו לשים ברקס להשלכה הסתמית של מכשירים אלקטרוניים, מסוללות ועד סמארטפונים מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי

יום רביעי הקרוב יהיה יום מיחזור הפסולת האלקטרונית הבינלאומי, שמהווה תזכורת כתמרור אזהרה בוהק שקורא לכולנו לשנות את הרגלי המיחזור והצריכה שלנו. בעשור האחרון, תרבות הצריכה בעולם המערבי של מוצרי חשמל הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב הסביבתי העיקרי. כמות הפסולת האלקטרונית מהווה רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך כ- 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת אלקטרונית. 80% ממנה מועברים למטמנות וממשיכים לפלוט גזי חממה וחומרים רעילים רבים. מאות אלפי טונות הנפלטות לסביבה וגורמות לזיהום המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. הנזקים העצומים לכדור הארץ ולבריאותנו אינם גזרת גורל, אלא קשורים להרגלים הסביבתיים הפגומים שהשתרשו בנו לאורך שנים. הרגלים שאפשר וצריך לשנות.

משבר הקורונה הוביל למציאות בה למעלה מחצי שנה רוב תושבי המדינה נאלצים להעביר את זמנם בבית. אם לא הספיקו למעלה מחודשיים בסגר הראשון, בהם היינו נעולים בבית עם הילדים, כעת הגיעו ימי הסגר השני אותם אנו נאלצים להעביר במציאות דומה. המצב שנוצר מהווה הזדמנות חד פעמית לגייס את עצמנו ואת ילדנו למען הסביבה, ולאסוף ולמחזר את כל הפסולת האלקטרונית שהצטברה בבית לאורך השנה.

אם תרימו את הראש, תגלו שבכל פינה אפשרית בבית מסתתרים סוללות, מטענים, כבלים ישנים, מפצלים, אינספור צעצועים אלקטרוניים שבהם הילדים כבר מזמן לא משתמשים, ובעיקר מכשירים ניידים מושבתים, שיכולים להסב לסביבה נזקים עצומים. האם ידעתם שלייצור טלפון נייד אחד ישנה השפעה סביבתית שלילית הזהה לרכב חדש הנוסע אלף ק”מ? עכשיו דמיינו את גודל הנזק והכפילו ב-2.72 מיליארד טלפונים ניידים הנמצאים כרגע בשימוש. בטלפונים סלולרים ניתן למצוא ארסן, אנטימון, נחושת, קדמיום, בריליום, אבץ, ניקל ועופרת בכמויות נכבדות אשר גורמות לנזקים עצביים בבני אדם, פגיעה בהתפתחות של ילדים ונשים, סרטן והשפעות גנטיות.

ועוד לא דיברנו על המזהם הגדול והמסוכן שנמצא בבתים של כולנו בשפע – הסוללות. אלו מתוכן שאינן ממוחזרות מזהמות את האוויר והאדמה וגורמות לנזקים בריאותיים עצומים. הסוללה נראית אמנם תמימה, אך היא רחוקה מכך, ומסוגלת לזהם מאגרי מים עצומים ולהרוג כל יצור החי בהם. החומרים הרעילים בהן, דוגמת העופרת שבסוללות, שמגיעים למקורות המים שלנו, יכולים לגרום לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת השכלית, למחלות לב וכלי דם ועוד שלל נזקים בריאותיים בלתי הפיכים, שהיו יכולים להימנע, אם כל אחד מאיתנו היה עושה את אותו צעד קטן למען הסביבה שיכול להשפיע בענק. השהות בבית במהלך משבר הקורונה, מהווה הזדמנות מצוינת לאסוף את כל הסוללות המשומשות שנצברו ומוצרי האלקטרוניקה המקולקלים, ולהשליכם אל מיכלי המחזור הייעודיים.

אם ננצל את תקופת הסגר לאיסוף ולמחזור משפחתי של פסולת אלקטרונית, נשכיל להעביר לילדנו שיעור חשוב ביותר על עקרונות הצריכה והקיימות. דרך הפעילות החינוכית המשותפת הם ילמדו על צמצום צריכה, צריכה נבונה, מיחזור ושימוש מושכל במוצרי החשמל, מתוך מטרה לעורר בהם שאלות כמו “למה אני צריך אייפון חדש, אם הישן עושה את אותה העבודה בדיוק? “למה לקנות צעצוע חדש לפני שהישן התקלקל אם זה גורם לנזק כל כך גדול?”. אם לא נשנה את ההרגלים שלנו ושלהם, נאסוף, נפריד ונתחיל למחזר, נראה גידול משמעותי בבעיות הסביבתיות ובתחלואה. האם זו המציאות שאנו רוצים להוריש לילדינו? הגיע הזמן שניקח אחריות. בואו נעשה צעד קטן לאדם וצעד גדול לסביבה ולבריאות שלנו, ופשוט נתחיל למחזר.

על אשפה ודעה קדומה: העתירה המוזרה של התאחדות התעשיינים

 מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי.

בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.

אין אויב גדול יותר לחדשנות מאשר קיבעון מחשבתי. כשלאונרדו דה וינצ'י רצה לבנות מכונה שתעזור לבני אדם לעוף, הוא חיקה את מעוף הציפור, מתוך קונספציה כי רק כך יוכל להשיג את המטרה. הקונספציה הזאת, שהוטמעה בראשו ובראשם של בני דורו, עצרה אותם מלעשות את הקפיצה הגדולה קדימה בתעופה, שבמאה ה-20 שינתה את העולם. קיבעון הוא מעצור השגור גם בראשם של תעשיינים וחברות בישראל כיום, המעוניינים יותר מכל לשמר את המצב הקיים, שלא פועל לטובת אף אחד - גם לא לטובתם שלהם.

הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בישראל ביתר שאת, בעתירתה המוזרה של התאחדות התעשיינים נגד הרשויות המקומיות, המבקשות להטיל על התעשיינים אגרת פינוי פסולת בכמות חריגה.

מיכל איסוף פסולת אלקטרונית בכפר סבא

מדוע זאת עתירה מוזרה? כי בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, ובכך גם להפחתת אגרת פינוי הפסולת החריגה, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.

בעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים לבג"ץ היא טוענת שהאגרה היא "המצאה שנועדה לסחוט כספים" מעסקים הפועלים בשטחי הרשויות והערים השונות. ההתאחדות מסבירה, יש שיאמרו בצדק, כי פינוי האשפה הוא שירות שאמור להיכלל בתשלומי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות. ייתכן כי יש צדק בדבריה, אבל החוכמה המצופה מהתעשיינים של הסטארט-אפ ניישן היא להפוך איום להזדמנות.

למעשה, מנקודת מבטה של הרשות המקומית, כאשר התעשיין מתקשר בהסכם עם תאגיד למיחזור פסולת אלקטרונית ועם תאגיד למיחזור אריזות, הוא בעצם מטפל בעיקר הפסולת היבשה שלו בעצמו, ומפחית משמעותית את כמות הפסולת שהוא מייצר.

פסולת אלקטרונית: מחשבים, מסכים, כבלים סוללות ועוד.

 כשעיקר הפסולת של התעשיינים ובתי העסק היא תעשייתית, אלקטרונית או אריזות מפלסטיק, הם נותרים עם קמצוץ של פסולת רטובה לטיפול על ידי הרשויות המקומיות.

באופן כללי, התעשיין גם לא משלם על מיחזור. על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות, תאגיד המיחזור, שהוא גוף היישום המוכר, צריך לממן את איסוף ומיון הפסולת האלקטרונית עבור התעשיין - בנוסף לפינוי בחינם. יכול התעשיין לפנות אריזות באמצעות תאגיד המיחזור תמיר. מדובר בגוף בבעלות התעשיינים, שגם מממנים את פעילותו, ולפיכך הם צריכים להיות הראשונים ליהנות מפירותיו בהתאם לחוק להסדרת אריזות.

יותר ויותר חברות בכל העולם מבינות את היתרונות וההזדמנויות הרבות שמיחזור מביא להן, שלא לומר רווחיות. המודעות הגוברת לסכנות בפסולת אלקטרונית שאינה מטופלת, ולהררי הפלסטיק השוטפים את האוקיינוסים ומזהמים את האדמה, הפכה את האזרחים למצפוניים הרבה יותר, והציפיות שלהם מתעשיינים וחברות עולות כל הזמן. הם מענישים את המזהמים ותומכים בממחזרים.

מיכל איסוף פסולת אלקטרונית באיקאה

קשה אם כן להבין את הרציונל של התאחדות התעשיינים בעתירתה לבג"ץ. התעשיינים רוצים להשאיר את החוקים וההליכים המקובלים כפי שהיו מאז ומתמיד. זהו קיבעון שעומד לרועץ עבור חברות, ארגונים ותעשיות המעוניינים להישאר רלוונטיים.

וינסטון צ'רצ'יל אמר כי גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול, ושינוי גישה זה מה שנדרש כיום מהתעשיינים ומהחברות.

מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי ודינמי, שבו חברות החפצות חיים חייבות להסתכל קדימה, לחדש ולעוף. אם הן מסרבות בתוקף לעשות זאת בעצמן, הרגולטורים יכולים להכריח אותן לעשות כן.

פורסם גם כטור דעה בדה מרקר

פרויקט הסברה לבתי ספר חללית מ.א.י – חללית לשיגור פסולת אלקטרונית למיחזור

המאה ה-21 מביעה עימה התקדמות טכנולוגית המאפשרת לנו בהחלקת אצבע או מקסימום לחיצת כפתור להתנייד ממקום למקום במהירות ולהעביר מידע, אנרגיה ותקשורת בין חפצים ואנשים.  יכולת זו מעלה את איכות חיינו אך גם טומנת בחובה אתגרים חדשים בינהם אתגרים סביבתיים וחינוכים.
אנו צורכים מוצרים אלקטרונים בקצב מסחרר ולאחר השימוש הפסולת ברובה משולכת
לפחים העירוניים המועברים להטמנה באדמה.

נזקי הפסולת האלקטרונית

הפסולת האלקטרונית הינה רק 2% מכמות הפסולת הביתית שלנו אך מהווה 70% מגורמי הזיהום של משאבי הטבע הקריטים לקיומנו – המים, האוויר והיבשה.  

אנו מעבירים יותר ויותר שעות במהלך היממה אל מול המסכים, ומכשירים אלקטרונים שונים, מדברים דרכם ומבצעים פעולות. העולם משתנה ומתפתח במהירות והרבה מן המקצועות מהם יתפרנסו ילדנו טרם קיימים וכישורי החיים ויכולות בין אישיות הינם כלי עבודה אשר יאפשרו לילדנו להתמודד עם אתגרי המחייה והפרנסה.

תכנית החללית מ.א.י הנה חדשנית ראשונה מסוגה בעולם. בתכנית מקנה לילדים באמצעות שיתוף פעולה הדדי בין הילד בית הספר ותאגיד מ.א.י פתרון ישים, יעיל ופשוט להתמודדות עם אתגרים אלו:

שמירה על הסביבה: באמצעות התכנית כל ילד יכול בצורה יעילה ופשוטה להעביר פסולת אלקטרונית ביתית למחזור בצורה טובה ובטוחה לסביבה.
אקטיביזם חברתי – סביבתי:  במהלך התכנית הילדים מתנסים הלכה למעשה בהסברה בהובלת שינוי לטובה על הסביבה בה הם חיים ומחזקים את תחושת המסוגלות האישית והאמונה כי הם יכולים לשנות את המציאות בה הם חיים.
צרכנות נבונה ונכונה : התכנית מלמדת וממחישה לילדים כי לקיחת האחריות על רכושנו היא איננה רק בזמן הרכישה והשימוש בו אלא גם בסיום השימוש וכיצד ניתן לעשות זאת בצורה נבונה ונכונה לפרט, לחברה ולסביבה.
חשיבה מחוץ ל״קופסא״ וגמישות : התכנית ממחישה את היכולת של ניסוי וטעייה. כיצד ניתן לקחת בעיה, במקרה הזה סביבתית – חברתית ובעזרת יצירתיות ופיתוח יכולות
טכנולוגיות נוספות למצוא פתרונות.
חיזוק יכולות מוטוריות ויצירתיות: במהלך הפעילות הילדים יתנסו בהרכבת חללית אישית מקרטון, ימלאו אותה בפסולת אלקטרונית ביתית ויקשטו אותה באופן ייחודי כל אחד על פי טעמו האישי.
בילוי זמן איכות משותף וחיזוק תקשורת בין אישית: תהליך ההרכבה וה״טעינה״ של החללית טומן בחובו הזדמנות לבילוי זמן איכות משפחתי, ויצירת חוויות משותפות בעלות אופי חיובי ותחושת הצלחה.
ונסכם באמירה של  חז״ל:
״בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו – ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא
תקלקל ותחריב עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך ״ (מדרש קבלת רבה ז,יג).

הנחיות המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת אלקטרונית

 

מאת: עו״ד קובי בר לב

הנחיות חדשות של המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה הנחיות חדשות בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, שנועדו להתמודד עם תופעת מכירתה הבלתי־חוקית של פסולת אלקטרונית לכל המרבה במחיר, במסווה של מכירת ציוד המיועד לשימוש חוזר.

מטרת הנוהל היא לבצע הבחנה, באמצעות קביעת מבחנים מצטברים ופומביים, בין ציוד חשמלי ואלקטרוני שמכירתו מותרת, לבין מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני האסורה על פי החוק, אשר קיימת חובה להעבירה לגוף יישום מוכר, ללא תשלום או דרישת תמורה מלבד מימון עלויות הפינוי של הפסולת.

בנוסף, הנוהל מבקש לחדד כי כל ציוד חשמלי ואלקטרוני אשר מתוכנן לעבור טיפול או הכנה לשימוש חוזר ייחשב פסולת. כלומר, כל ציוד חשמלי ואלקטרוני שהושלך או שהמחזיק בו מתכוון להשליכו או שנדרש להשליכו לפי דין, מהווה פסולת שמכירתה אסורה ואף מטיל על המוכר את חובת ההוכחה כי אין מדובר בפסולת ואכן עסקינן במכירה מותרת, בהתאם לנוהל זה.

בצד הקביעות הללו הנוהל קובע באיזה אופן יש לאחסן ולמכור ציוד וסוללות המיועדים למכירה מותרת.

למסמך ״הנחיות החדשות לאיסור מכירת פסולת חשמלית ואלקטרונית״ באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן

התחרות על איסוף פסולת אלקטרונית בשירות הרשויות המקומיות

מאת מלכיאל רחמים – פורסם במגזין “רשויות”   דצמבר 2017

הכרזת‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭ ‬על‭ ‬ריבוי‭ ‬גופי‭ ‬יישום‭ ‬מוכרים‭ (‬תאגידי‭ ‬מחזור‭) ‬יוצרת‭ ‬גמישות‭ ‬בהסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬ברשויות‭ ‬המקומיות‭, ‬ומהווה‭ ‬ללא‭ ‬ספק‭ ‬בשורה‭ ‬מהפכנית‭ ‬עבור‭ ‬העוסקים‭ ‬בתחום‭. ‬אמנון‭ ‬שחרור‭, ‬מנכ“ל‭ ‬משותף‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭: ‬“מעתה‭ ‬ואילך‭, ‬הרשויות‭ ‬הן‭ ‬שיקבעו‭ ‬מתי‭, ‬כיצד‭ ‬ואיך‭ ‬תמוחזר‭ ‬הפסולת‭ ‬שברשותן‭ ‬ומי‭ ‬הוא‭ ‬השותף‭ ‬הראוי‭ ‬להן‮“‬

כאחראית‭ ‬הבלעדית‭ ‬על‭ ‬תחום‭ ‬איסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬ומחזורה‭, ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭ ‬לקבוע‭ ‬את‭ ‬ההסדרים‭ ‬לאיסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬וליישום‭ ‬תהליכי‭ ‬המחזור‭, ‬בהתאם‭ ‬לחוקי‭ ‬אחריות‭ ‬יצרן‭ ‬לזרמים‭ ‬השונים‭, ‬כגון‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬סוללות‭, ‬אריזות‭ ‬ובקבוקים‭. ‬לאורך‭ ‬השנים‭ ‬נשחקה‭ ‬הסמכות‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭ ‬לקביעת‭ ‬הסדרים‭ ‬שהולמים‭ ‬את‭ ‬הזכות‭ ‬הקיימת‭ ‬1בחוק‭, ‬לקבוע‭ ‬ולעצב‭ ‬את‭ ‬דרכה‭ ‬הסביבתית‭. ‬הפגיעה‭ ‬בזכות‭ ‬זו‭, ‬משפיעה‭ ‬על‭ ‬איכות‭ ‬החיים‭ ‬של‭ ‬התושבים‭, ‬על‭ ‬איכות‭ ‬הסביבה‭ ‬ועל‭ ‬היבטים‭ ‬תקציביים‭ ‬מרחיקי‭ ‬לכת‭, ‬בעיקר‭ ‬כאשר‭ ‬עלויות‭ ‬התברואה‭ ‬העירוניות‭ ‬עשויות‭ ‬להגיע‭ ‬כיום‭ ‬לכדי‭ ‬רבע‭ ‬מהכנסות‭ ‬הארנונה‭ ‬של‭ ‬התושבים‭ ‬ברשות‭.    ‬

עם‭ ‬כניסתו‭ ‬של‭ ‬2החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬החליט‭ ‬לראשונה‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭, ‬לקבוע‭ ‬שני‭ ‬תאגידי‭ ‬מחזור‭ – ‬גופי‭ ‬יישום‭ ‬מוכרים‭, ‬אשר‭ ‬מתחרים‭ ‬ביניהם‭ ‬על‭ ‬לבן‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭. ‬מדובר‭ ‬בגופים‭ ‬המייעצים‭ ‬באשר‭ ‬לדרכי‭ ‬יישום‭ ‬שונות‭ ‬של‭ ‬החקיקה‭, ‬ומעמידים‭ ‬לרשותן‭ ‬של‭ ‬הרשויות‭ ‬את‭ ‬המימון‭ ‬ליישום‭ ‬ועיצוב‭ ‬ההסדר‭ ‬אותו‭ ‬קבעה‭ ‬הרשות‭ ‬לעצמה‭, ‬לרבות‭ ‬הוצאתיו‭ ‬התפעוליות‭. ‬כל‭ ‬זאת‭, ‬על‭ ‬מנת‭ ‬שלא‭ ‬יישאו‭ ‬הוצאות‭ ‬המיחזור‭ ‬על‭ ‬גבו‭ ‬של‭ ‬הציבור‭ ‬לאחר‭ ‬שכבר‭ ‬מימן‭ ‬את‭ ‬העלויות‭. ‬המימון‭ ‬כמובן‭ ‬מקורו‭ ‬בהיטל‭ ‬על‭ ‬מוצרי‭ ‬החשמל‭ ‬והסוללות‭ ‬המוטל‭ ‬על‭ ‬יבואני‭ ‬וייצרני‭ ‬מוצרים‭ ‬אלה‭, ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭ ‬אופן‭ ‬חלוקת‭ ‬התקציב‭ ‬ושיטת‭ ‬ההפעלה‭ ‬הינן‭ ‬באחריות‭ ‬הגוף‭ ‬המוכר‭, ‬בשיתוף‭ ‬עם‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭.‬

לראשונה‭, ‬חוות‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬פתרון‭ ‬מודולארי‭, ‬גמיש‭ ‬ויצירתי‭ ‬אשר‭ ‬יכול‭ ‬להתאים‭ ‬כ”חליפה‮”‬‭ ‬לכל‭ ‬אחת‭ ‬מהן‭, ‬בהתחשב‭ ‬במאפייניה‭ ‬הפיסיים‭ ‬והחברתיים‭. ‬לא‭ ‬מדובר‭ ‬ברשימה‭ ‬סגורה‭ ‬של‭ ‬פתרונות‭ ‬והסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬פסולת‭, ‬אלא‭ ‬במצע‭ ‬פתוח‭ ‬ומלא‭ ‬בו‭ ‬יכולה‭ ‬הרשות‭ ‬המקומית‭ ‬לעצב‭ ‬לעצמה‭ ‬פתרון‭ ‬אופטימלי‭ ‬לתושבים‭ – ‬בין‭ ‬אם‭ ‬בקביעת‭ ‬אופן‭ ‬ותדירות‭ ‬האיסוף‭,  ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬בעיצוב‭ ‬וקביעת‭ ‬מאפייני‭ ‬מכלי‭ ‬האיסוף‭. ‬פתיחת‭ ‬התחרות‭ ‬הסביבתית‭ ‬בין‭ ‬תאגידי‭ ‬המחזור‭ ‬מטעם‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭, ‬משפרת‭ ‬את‭ ‬השירות‭ ‬לתושבים‭ ‬ולרשויות‭.  ‬

המשותף‭ ‬לכל‭ ‬הרשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭, ‬ביניהן‭ ‬תל‭ ‬אביב‭, ‬רמת‭ ‬גן‭, ‬מודיעין‭, ‬כפר‭ ‬סבא‭, ‬ירוחם‭, ‬עפולה‭ ‬ואחרות‭, ‬הינו‭ ‬הרצון‭ ‬האמתי‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ומנהליה‭ ‬לראות‭ ‬בהצלחת‭ ‬תהליך‭ ‬היישום‭ ‬הגמיש‭ ‬אותו‭ ‬עיצבו‭.  ‬הצלחה‭ ‬זו‭ ‬תלויה‭ ‬באיסוף‭ ‬והעברת‭ ‬פסולת‭ ‬מחצרות‭ ‬וממוסדות‭ ‬הרשות‭  ‬אל‭ ‬תהליך‭ ‬המחזור‭ ‬באמצעות‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭  ‬בשלב‭ ‬השני‭: ‬איסוף‭ ‬באמצעים‭ ‬שונים‭ ‬תוך‭ ‬שימוש‭ ‬בשיטות‭ ‬לאיסוף‭ ‬והפרדה‭ ‬של‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬מהציבור‭ ‬הרחב‭ ‬תוך‭ ‬יישום‭ ‬תפעולי‭, ‬הסברה‭ ‬וחינוך‭.‬

יישום‭ ‬החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬באופן‭ ‬חדשני‭ ‬שכזה‭, ‬מייצר‭ ‬מחד‭ ‬אי‭ ‬וודאות‭ ‬ראשונית‭ ‬אך‭ ‬מאידך‭ ‬מאפשר‭ ‬למידה‭ ‬ויצירתיות‭, ‬חדשנות‭ ‬ויוזמה‭ ‬מצד‭ ‬מנהלי‭ ‬שפ‭*‬ע‭ ‬ללימוד‭ ‬הנעשה‭ ‬בתחום‭ ‬בארץ‭ ‬ובעולם‭, ‬על‭ ‬דרכי‭ ‬יישום‭ ‬אפשריות‭ ‬של‭ ‬החוק‭. ‬לא‭ ‬מן‭ ‬הנמנע‭ ‬כי‭ ‬בעתיד‭ ‬תוחל‭ ‬תחרות‭ ‬יישום‭ ‬גם‭ ‬בתחומי‭ ‬פסולת‭ ‬אחרים‭ ‬כגון‭ ‬מחזור‭ ‬אריזות‭, ‬מחזור‭ ‬בקבוקים‭, ‬מחזור‭ ‬גזם‭ ‬וטיפול‭ ‬בגרוטאות‭, ‬דבר‭ ‬שיאפשר‭ ‬לרשויות‭ ‬לגוון‭, ‬ליזום‭ ‬ולייצר‭ ‬יש‭ ‬מאין‭ ‬עבור‭ ‬תושביהן‭, ‬בצורה‭ ‬כוללת‭ ‬ואינטגרטיבית‭ ‬בין‭ ‬התחומים‭.‬

אני‭ ‬מזמין‭ ‬את‭ ‬כלל‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬שטרם‭ ‬החלו‭ ‬ביישום‭ ‬החוק‭, ‬ללמוד‭ ‬את‭ ‬הנושא‭, ‬לבחון‭ ‬את‭ ‬האפשרויות‭ ‬העומדות‭ ‬בפניהן‭, ‬ולפנות‭ ‬אלינו‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‭ ‬למען‭ ‬תושביהן‭.  ‬

אמנון‭ ‬שחרור‭, ‬מנכ‭*‬ל‭ ‬משותף‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭ ‬תאגיד‭ ‬מחזור‭ ‬אלקטרוניקה‭ ‬לישראל‭, ‬מפרט‭ ‬את‭ ‬עיקרי‭ ‬מהפכת‭ ‬הסדרי‭ ‬איסוף‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬ברשויות‭.‬

ש‭. ‬מהו‭ ‬תפקידו‭ ‬של‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ – ‬תאגיד‭ ‬מחזור‭ ‬אלקטרוניקה‭ ‬לישראל‭ ‬‮–‬‭ ‬במערך‭ ‬איסוף‭ ‬ומחזור‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬ברשויות‭ ‬המקומיות‭ ?‬

‮”‬‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬רואה‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬כגורם‭ ‬מממן‭ ‬ומייעץ‭ ‬בתחום‭ ‬איסוף‭ ‬ומחזור‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬וסוללות‭. ‬נכון‭ ‬לעכשיו‭, ‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬משרת‭ ‬כ‭ ‬1.3‭ ‬מיליון‭ ‬תושבים‭  ‬בכ‭-‬12‭ ‬רשויות‭; ‬שיטת‭ ‬האיסוף‭ ‬והיישום‭ ‬בשטח‭ ‬משתנה‭ ‬בין‭ ‬רשות‭ ‬אחת‭ ‬למשניה‭. ‬יש‭ ‬רשויות‭ ‬הבוחרות‭ ‬לאסוף‭ ‬בעצמן‭ ‬את‭ ‬הפסולת‭ ‬מהמוקדים‭ ‬למרכז‭ ‬העירוני‭, ‬בעוד‭ ‬רשויות‭ ‬אחרות‭ ‬בוחרות‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬קבלן‭ ‬של‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬או‭ ‬קבלן‭ ‬מטעם‭ ‬הרשות‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬קיימים‭ ‬שילובים‭ ‬בין‭ ‬האפשרויות‭ ‬הנ‭*‬ל‭. ‬יש‭ ‬רשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬במספר‭ ‬מרכזי‭ ‬איסוף‭ ‬גדולים‭ ‬הפזורים‭ ‬במרחב‭ ‬העירוני‭ ‬ואחרות‭ ‬שבחרו‭ ‬בריבוי‭ ‬מוקדים‭ ‬קטנים‭ ‬במרחב‭ ‬עירוני‭ ‬צפוף‮”‬‭. ‬

ש‭. ‬האם‭ ‬יש‭ ‬ממש‭ ‬בטענות‭ ‬לפיהן‭ ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬גופי‭ ‬היישום‭ (‬תאגידי‭ ‬המחזור‭) ‬הובילה‭ ‬לירידה‭ ‬בהיענות‭ ‬של‭ ‬התאגידים‭ ‬לרשויות‭ ?‬

‮”‬פני‭ ‬הדברים‭ ‬הם‭ ‬הפוכים‭ ‬לחלוטין‭! ‬שלא‭ ‬כמו‭ ‬בחוק‭ ‬האריזות‭, ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬הגופים‭ ‬המוכרים‭ ‬מחייבת‭ ‬כל‭ ‬תאגיד‭ ‬לייצר‭ ‬ולבסס‭ ‬מקורות‭ ‬פסולת‭ ‬רבים‭ ‬ומשמעותיים‭ ‬ככל‭ ‬הניתן‭. ‬במ‭.‬א‭.‬י‭ ‬יש‭ ‬עובד‭ ‬ייעודי‭ ‬שאמון‭ ‬רק‭ ‬על‭ ‬מתן‭ ‬מענה‭ ‬לרשויות‭: ‬מר‭ ‬מלכיאל‭ ‬רחמים‭, ‬אשר‭ ‬שימש‭ ‬בעבר‭ ‬כסגן‭ ‬ראש‭ ‬מועצה‭, ‬והוא‭ ‬בעל‭ ‬היכרות‭ ‬עמוקה‭ ‬עם‭ ‬הנושא‭. ‬הרשויות‭ ‬מהוות‭ ‬מקור‭ ‬משמעותי‭ ‬לאיסוף‭ ‬פסולת‭ ‬מהציבור‭, ‬בטווח‭ ‬הקצר‭ ‬והארוך‭ ‬כאחד‭. ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬זאת‭, ‬פנייה‭ ‬של‭ ‬רשות‭ ‬מקומית‭ ‬אשר‭ ‬לא‭ ‬החליטה‭ ‬על‭ ‬יישום‭ ‬החוק‭ ‬כלשונו‭ ‬או‭ ‬לחילופין‭ ‬איננה‭ ‬מראה‭ ‬נכונות‭ ‬לאיסוף‭ ‬משמעותי‭, ‬עשויה‭ ‬להשתמע‭ ‬כמוטיבציה‭ ‬פחותה‭. ‬אסור‭ ‬לשכוח‭: ‬מחובתה‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ליישם‭ ‬את‭ ‬החוק‭ ‬ולהקשר‭ ‬עם‭ ‬גוף‭ ‬יישום‭ ‬מוכר‭, ‬בעוד‭ ‬שעל‭ ‬האחרון‭ ‬מוטלת‭ ‬החובה‭ ‬לממן‭ ‬באופן‭ ‬סביר‭ ‬את‭ ‬פעילות‭ ‬האיסוף‭ ‬ואת‭ ‬ההסברה‭ ‬הנדרשת‮”‬‭.   ‬

ש‭. ‬כיצד‭ ‬מתחילה‭ ‬רשות‭ ‬מקומית‭ ‬בהליך‭ ‬האסדרה‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית‭? ‬

‮”‬בשלב‭ ‬הראשון‭, ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬להקצות‭ ‬גורם‭ ‬אחראי‭ ‬לנושא‭, ‬המכיר‭ ‬את‭ ‬תחום‭ ‬איכות‭ ‬הסביבה‭ ‬על‭ ‬בוריו‭, ‬קרי‭ ‬זכויות‭ ‬וחובות‭ ‬הרשות‭, ‬דרכי‭ ‬יישום‭ ‬אותן‭ ‬נקטו‭ ‬רשויות‭ ‬אחרות‭ ‬ואופן‭ ‬ההסדר‭ ‬הרצוי‭ ‬ליישוב‭ ‬תוך‭ ‬קבועי‭ ‬זמן‭ ‬ברורים‭ ‬מראש‭. ‬בשלב‭ ‬השני‭ ‬יש‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬גופי‭ ‬היישום‭ ‬המוכרים‭, ‬ההיצע‭ ‬ומרכיבי‭ ‬התחרות‭ ‬בין‭ ‬הגופים‭. ‬לאחר‭ ‬מכן‭ ‬על‭ ‬הרשות‭ ‬לפעול‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬כל‭ ‬דין‭ ‬בבחירת‭ ‬הגורם‭ ‬עמו‭ ‬תיישם‭ ‬ותבצע‭ ‬את‭ ‬המהלך‭ ‬בשנים‭ ‬הבאות‭. ‬כל‭ ‬זאת‭, ‬תוך‭ ‬דגש‭ ‬על‭ ‬העובדה‭ ‬כי‭ ‬ההתקשרות‭ ‬מטבעה‭ ‬נכונה‭ ‬ומומלצת‭ ‬לתקופה‭ ‬ארוכה‭, ‬לאור‭ ‬ההשקעות‭ ‬הנדרשות‭ ‬משני‭ ‬הצדדים‭. ‬לאחר‭ ‬יישום‭ ‬ההסדר‭, ‬פריסת‭ ‬המכלים‭ ‬וקביעת‭ ‬מועדי‭ ‬האיסוף‭, ‬ניתן‭ ‬לעבור‭ ‬לשלב‭ ‬ההסברה‭. ‬כאן‭, ‬מומלץ‭ ‬לשלב‭ ‬גורמי‭ ‬חינוך‭, ‬הסברה‭, ‬דוברות‭ ‬וקיימות‭ ‬אשר‭ ‬יסייעו‭ ‬ביישום‭ ‬החוק‭ ‬וקידומו‭ ‬בציבור‮”‬‭.‬

כיצד‭ ‬מסייע‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬בהעסקת‭ ‬בעלי‭ ‬מוגבלויות‭ ‬ברשות‭ ‬המקומית‭ ?‬

‮”‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬אי‭ ‬מפעיל‭ ‬כ‭-‬20‭ ‬מרכזי‭ ‬מיון‭ ‬לפסולת‭ ‬אלקטרונית‭, ‬מתוכם‭ ‬3‭ ‬ייחודים‭ ‬המעסיקים‭ ‬כ‭-‬25‭ ‬בעלי‭ ‬מוגבלויות‭ ‬ואוכלוסיות‭ ‬בעדיפות‭ ‬לאומית‭. ‬יתירה‭ ‬מכך‭, ‬התאגיד‭ ‬פועל‭ ‬בשיתוף‭ ‬עם‭ ‬הרשויות‭ ‬שהתקשרו‭ ‬עמו‭ ‬למימון‭ ‬מרכזי‭ ‬העסקה‭ ‬רב‭ ‬נכותיים‭ ‬מקומיים‭ ‬העומדים‭ ‬בדרישות‭ ‬החוק‭ ‬ובהסדר‭  ‬היישום‭ ‬של‭ ‬הרשות‮”‬‭.‬

ש‭. ‬אילו‭ ‬פתרונות‭  ‬מציע‭ ‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬לרשויות‭ ‬המקומיות‭ ? ‬

‮”‬תאגיד‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬מציע‭ ‬שני‭ ‬מסלולי‭ ‬יישום‭ ‬עיקרים‭: ‬ביצוע‭ ‬המקטע‭ ‬העירוני‭ ‬באמצעות‭ ‬קבלן‭ ‬מורשה‭ ‬מטעם‭ ‬התאגיד‭ ‬או‭ ‬קבלני‭ ‬איסוף‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬הפועלים‭ ‬מטעמה‭. ‬בנוסף‭ ‬מאפשרת‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬מספר‭ ‬פתרונות‭ ‬משלימים‭ ‬להקמת‭ ‬מרכזי‭ ‬איסוף‭: ‬מוקדי‭ ‬איסוף‭ ‬ציבוריים‭, ‬מוקדי‭ ‬איסוף‭ ‬במוסדות‭ ‬עירוניים‭ ‬ובתי‭ ‬ספר‭, ‬מערכי‭ ‬הסברה‭ ‬ומימון‭ ‬פעילויות‭ ‬חינוך‭. ‬

בימים‭ ‬אלה‭ ‬אנו‭ ‬שוקדים‭ ‬עם‭ ‬הרשויות‭ ‬שהתקשרו‭ ‬עם‭ ‬התאגיד‭ ‬על‭ ‬עיצוב‭ ‬ושיפור‭ ‬פתרונות‭ ‬מיטביים‭ ‬לאיסוף‭ ‬פסולת‭ ‬ציוד‭ ‬לבן‭ ‬מבתי‭ ‬התושבים‭ – ‬הן‭ ‬ברמת‭ ‬השירות‭ ‬לאזרח‭ (‬זמינות‭ ‬ומחיר‭) ‬והן‭ ‬בהיבט‭ ‬הכלכלי‭. ‬אנו‭ ‬מזמינים‭ ‬את‭ ‬הרשויות‭ ‬לחקור‭ ‬את‭ ‬הנושא‭, ‬ליזום‭ ‬ולהניע‭ ‬מהלך‭ ‬אסדרה‭ ‬לתחום‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬והסוללות‭ ‬בשטחן‭ ‬ולפנות‭ ‬אלינו‭ ‬לחתימת‭ ‬הסכם‭ ‬ההתקשרות‭ ‬ליישום‭ ‬החוק‮”‬‭.  ‬‭ ‬‭|‬

המשותף‭ ‬לכל‭ ‬הרשויות‭ ‬שבחרו‭ ‬לעבוד‭ ‬עם‭ ‬מ‭.‬א‭.‬י‭ ‬הוא‭ ‬הרצון‭ ‬של‭ ‬הרשות‭ ‬ומנהליה‭ ‬לראות‭ ‬בהצלחת‭ ‬תהליך‭ ‬האיסוף‭ ‬והעברת‭ ‬הפסולת‭ ‬האלקטרונית‭ ‬למחזור‭. ‬כמו‭ ‬כן‭, ‬שילוב‭ ‬של‭ ‬אמצעים‭ ‬ושיטות‭ ‬לאיסוף‭ ‬והפרדה‭ ‬של‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬מהציבור‭ ‬הרחב‭ ‬תוך‭ ‬יישום‭ ‬תפעולי‭, ‬הסברה‭ ‬וחינוך‭.‬

יתרונות‭ ‬בהסדרים‭ ‬של מ.א.י לאיסוף‭ ‬וטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬אלקטרונית ברשות המקומית‭:‬

  • גמישות‭ ‬בתפעול‭; ‬עיצוב‭ ‬הסדר‭ ‬לטיפול‭ ‬בפסולת‭ ‬בהתאם‭ ‬לצורכי‭ ‬הרשות‭.‬
  • מימון‭ ‬עמדות‭ ‬מחזור‭ ‬מגוונות‭ ‬לפסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬וסוללות‭.‬
  • מימון‭ ‬מחצית‭ ‬מתכנית‭ ‬ההסברה‭ ‬המאושרת‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬המשרד‭ ‬להגנת‭ ‬הסביבה‭.‬
  • הפעלת‭ ‬מרכזי‭ ‬שיקום‭ ‬מקומיים‭ ‬למיון‭ ‬פסולת‭ ‬אלקטרונית‭ ‬והכנה‭ ‬למחזור‭.‬

נציגי‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬מוזמנים‭ ‬לפנות‭ ‬למר‭ ‬מלכיאל‭ ‬רחמים‭, ‬מנהל‭ ‬תחום‭ ‬הרשויות‭ ‬המקומיות‭ ‬במ‭.‬א‭.‬י‭.

למידע נוסף לרשויות מקומיות המעונינות להתקשר עם מ.א.י. לאסדרת הטיפול בפסולת אלקטרונית לחץ כאן. 

פסולת אלקטרונית ובריאות הציבור

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.
souce ban.org
Source:
http://www.ban.org

כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

כצרכני ההווה והעתיד אנו מגדילים את היקף הצריכה באופן גדל והולך, מיום ליום אנו נעזרים ביותר אמצעים חשמלים ודיגיטליים אשר אם בעבר החליפו פעולות בסיסיות בהווייתנו האנושית (מכונות כביסה לדוגמא) , הרי שכיום הטכנולוגיה מעצימה ומוסיפה פעולות חדשות ליכולתנו (טאבלט), אפשרויות אינטרקציה (מכשיר סלולאר) ומרכיבי תרבות (פייסבוק) למין האנושי. קשה להעריך כיום את היקפי המסה המצטברת של פסולת אלקטרונית ועוד יותר קשה אף להעריך את היקפיה שנים לבוא.

ידוע כי הפסולת הנוצרת מהצריכה המוגברת ממוצרים חשמלים מגוונת וברובה מהווה מפגע אקולוגי בשלושה מיושרים שונים:

א. צריכה – גידול בהיקף הצריכה של משאבי טבע מתכלים.

ב. עירבוב – השלכת פסולת מוצקה שאינה מתכלה המורכבת מתערובות חומרים רבים.

ג. זיהום – זיהום ופגיעה במערכות חיים חיונית לאדם , לחי ולצומח.

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.

עם כניסתה של מדינת ישראל כאחת ממדינות ה OECD , נתקבל בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות התשע”ב 2012.

מודל ההתמודדות עם הבעיה מיושם בשיטת המזהם משלם ומתוכה נקבעה אחריות יצרן מורחבת בה הוטל נטל האיסוף, מיחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית על גבם של היצרנים והיבואנים של ציוד חשמלי. ישום החוק מבוסס על כלים כלכלים, מסחרים ורגולטורים , אך יחד עימם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור שטרם ניתנה לגביהם הדעת באופן ברור ועל כך אדון בעבודה זו.

הפסולת האלקטרונית קיבלה בעשור האחרון אופי כמוצר צריכה העובר באופן בלטיריאלי תוך ביקוש אין סופי, אי לכך ישראל מאופיינת כמידנת אי ממנה יוצאה טרם יישום החוק פסולת אלקטרונית למדינות עולם שלישי בתת רגולציה ביניהן שכנינו הקרובים יותר לרבות הרשות הפלסטינאית. במקרה בו יוצאה למרחב הקרוב או טופלה באופן בלתי מבוקר, קרוב לוודאי כי בתהליכי המיחזור נגרם זיהום גם בתוך גבולותיה האקולוגים של ישראל.

הטיפול בפסולת זו נעשה בתהליכים שונים באופן סינככרוני או א-סינכרוני תוך השפעת יד המקרה והיהבט המסחרי על אופי התהליך:

א. הטמנה במטמנות או השלכה ברשות הרבים.

ב. זיהום מקומי – מיון, הפרדה, פירוק ראשוני ושימוש באמצעים כימים להפרדת חומרי גלם (שריפה או כימיה).

ג. זיהום בייצוא – מיון, פירוק ראשוני, הכנה לייצוא והעברה למדינות בתת רגולציה למיחזור מזהם.

עם כניסתו לתוקף של החוק החל תהליך היישום בישראל שהוביל להקמתם של גופי היישום מוכרים האמונים על ניטור, איסוף, מיחזור ושליטה בזרמי הפסולת מתוך מטרה להוביל את המגזר הפרטי והעסקי ליישום תהליכי הפרדה במקור, מיון ומיחזור של פסולת אלקטרונית וסוללות באופן מבוקר ואחראי.

אפידמיולוגיה

טיפול נאות בפסולת אלקטרונית נידרש ממגוון היבטים סביבתים וביניהם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור בהם אעמיק, יחד עם זאת חשוב לציין כי גם היבטים הנוגעים להתחממות גלובאלית והעלאת צפיפות גזי החממה באטמוספירה מהווים אף הם גורם עניין משמעותי בסוגיה זו.

בשנים האחרונות ניתן ביטוי באירגון הבריאות העולמי WHO לנושא מתוך דגש לנזק הנגרם לילדים במדינות עולם שלישי בעיקר מתוך דגש להיותם חשופים ופגיעים יותר לחומרים מסוכנים. סקר שנתפרסם בשנת 2012 הראה כי קיים פער עולמי בהבנת הנושא בקרב רופאים ומטפלים אף בצד המערבי של הכדור בין אם בהיבטי תהליכי המיחזור ובין אם בסיכונים הקיימים במוצרכי צריכה חשמלים בשימוש בייתי.

מבין מגוון החומרים המזיקים והמסוכנים הנמצים בציוד חשמלי ואלקטרוני נמנים משמעותים במיוחד ביניהם:

כספית – מרקורי

source: www.ban.org
source:
www.ban.org

השימוש בכספית במוצרי אלקטרוניקה מהווה כ 22% מצריכת הכספית העולמית , אי לכך הימצאותה של כספית במוצרים חשמלים המושלכים על ידי הציבור שכיח מאוד. הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, מצויה בלוחות ובמתגים חשמלים. הכספית פוגעת במערכת העצבים וגורמת לפגיעה בשדה הראיה, זיכרון שמיעה ורעד. בנוסף ,כספית הינה חומר מסרטן בסיווג C בהתאם לאירגון הבינלאומי לחקר סרטן. נכון להיום לא נמצאו באדמה ובמי השתיה ריכוזי כספית חריגים בישראל, אך הגידול בצריכה ובמקורות הזיהום עלול להוביל לזיהום עתידים.

מעכבי בעירה

בשנות השבעים החלו להחדיר לפולימרים בתעשיות מוצרי הצריכה השונים מעכבי בעירה BFR – Brominated Flame Retardants כחלק ממתווה רגולטרי שהחל בקליפורניה למניעת שריפות שנגרמו מסיגריות בוערות. כיום נעשה שימוש נרחב לחומרים אלו מבוססי ברום וכלור ברכיבי פלסטיק רבים. לחומרים השפעה על בריאות המשתמשים במועד השימוש בציוד ויתרה מכך בתהליך מיחזור קלוקלים נפלטים מעכבי הבעירה לאוויר. הוכח במחקרים כי מעכבי בעירה עלולים לגרום לסרטן, פגיעה בפוריות, פגיעה במערכות העצבים ושינויים הורמונאלים. ילדים הם בעלי סיכוי הפגיעה בגדול ביותר תוך שיבוש תהליך ההתפתחות (ארחיב בהמשך).

מתכות כבדות

מגוון מתכות כבדות מצויות בציוד אלקטרוני ובהיקפים נרחבים במקורות אנרגיה, מצברים וסוללות שבין מרכיביהם חומרים כגון ליתיום, קדמיום, אבץ, חומצות כסף ואף זהב. עיקר הפגיעה האפשרית היא למי תהום ולפליטת חלקיקים לאוויר. פרקטיקה ידועה בישראל היתה הטמנת ציוד אלקטרוני וחשמלי במטמנות מאולתרות בעשורים הקודמים ועם יישום תהליכי החקיקה בישראל מתגלות עובדות מצערות וכמויות רבות שכבר חילחלו למי התהום ופוגעות באופן ישיר בבריאות הציבור דרך מי התהום.

גזים בשימוש מערכות תאורה

מערכות תאורה חדשניות ומסכי (LCD) מבוססים תאורת כספית , פלורסנט, הלוגן , CFL , PL ונורות הליד מכילות גזים רעילים הנפלטים לאוויר עם שבירת הנורה. כיום בישראל לא בנמצא תהליכי מיחזור ראויים וכלל פליטת החומרים הינה בעלת סיכום משמעותי לבריאות הציבור. בנושא זה יש לתת את הדעת גם לסיכון הקיים בשימוש בציוד ולא רק בתהליכי המיחזור, חשוב לציין כי אף בהוראות היצרן של נורות אלו מופיעות הזהרות חמורות אשר נידחקות ואינן מיושמות בישראל.

בביליוגרפיה

תמונות:

Basel Action Network – BAN

http://www.ban.org

מקורות: 

1. המשרד להגנת הסביבה – הודעה בדבר המשרד להגנת כניסת החוק לתוקף.

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/Types/Pages/electronicwaste.aspx

2. World Health Organization – Children’s environmental health – Electronic waste

http://www.who.int/ceh/risks/ewaste/en

3. UNU & WHO Survey on E-waste and its Health Impact on Children – Ruediger Kuehr & Federico Magalini (UNU-ISP SCYCLE(

http://www.step-initiative.org/tl_files/step/_downloads/UNU%20&%20WHO%20Survey%20on%20E-waste%20and%20its%20Health%20Impact%20on%20Children%20-%205%20August%202013.pdf

4. אדם טבע ודין – דפית מיידע על כספית

http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/caspit.pdf

5. WORLD HEALTH ORGANIZATION- International agency for research on cancer – IARC MONOGRAHS VOLUME 58 -MERCURY AND MERCURY COMPOUNDS http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol58/mono58-8.pdf

6. OSRAM – Handling broken lamps

http://www.osram.com/osram_com/sustainability/environmental/eco-efficiency/key-performance-indicators/mercury/handling-broken-lamps/index.jsp

7. EPA- United states environmental protection agency – Solders in Electronics:A Life-Cycle Assessment Summary – EPA-744-S-05-001 – August 2005

http://www.epa.gov/opptintr/dfe/pubs/solder/lca/lca-summ2.pdf

8. US National Library of Medicine – Brominated flame-retardants: cause for concern? / Linda S Birnbaum and Daniele F Staskal

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241790/

9. Restriction of Hazardous Substances Directive 2002/95/EC

http://ec.europa.eu/environment/waste/rohs_eee/legis_en.htm

10. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012