פסולת אלקטרונית – חומרים מזהמים -חלק ב

ציוד אלקטרוני שייך למוצרים שבייצורם נעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אין פלא שבציוד כזה ניתן למצוא מגוון גדול של חומרים המעורבים ושזורים זה בזה.

לחלק מן החומרים המרכיבים ציוד אלקטרוני פוטנציאל להפוך לרעלנים אם יורשו להשתחרר באופן לא מבוקר אל הקרקע. למי שעדיין לא הפנים את החשיבות שבטיפול נכון בפסולת אלקטרונית כדאי להכיר את הנתון הבא: למרות שפסולת אלקטרונית מהווה רק כ-5% מכלל האשפה היא אחראית ל-70% ויותר מן הזיהום הסביבתי שהטמנת אשפה מוצקה בקרקע יוצרת. כדי לסבר את האוזן ריכזנו עבורכם נתונים מעניינים על כמה מן החומרים המזיקים המצויים בפסולת אלקטרונית :

כרום הוא יסוד כימי הנמצא בגוף האדם (הוא מיסודות הקורט הנדרשים לבריאות הגוף בכמויות מזעריות), בסלעים, באדמה, ובגז הנפלט מהרי געש. ניתן למצוא נוכחות של כרום בסביבה בצורות שונות ובתרכובות שונות, דוגמת כרום (0), כרום (3), וכרום (6) – המספרים בסוגריים המלווים את שם היסוד מתייחסים לדרגות החימצון השונות שלו. כרום (3) הינו היסוד הקיים בגופינו באופן טבעי, ואילו כרום (6) הינו מחמצן חזק ומהיר.

הכרום ידוע כגורם מסרטן אצל בני האדם. נוכחות יתר שלו פוגעת בפעילות מערכת החיסון, בכליות ובמערכת השתן, ובמערכת הנשימה. הכרום (6) ידוע במיוחד ברעילותו, ונאמר כי די בשני גרם (כחצי כפית) מהחומר על מנת לגרום למוות. בחשיפה יתרה ממושכת, הכרום (בעיקר כרום (6)) עשוי לגרום נזק חמור לעיניים ולמערכת הראייה, וכאמור – לסרטן.

בשל צבעו הכסוף המבריק של הכרום, משתמשים בו רבות כשכבת גימור עליונה, המספקת ברק מתכתי לכל אובייקט. בנוסף, ההתחמצנות המהירה של הכרום מגינה על השכבות הנמצאות מתחתיה מפני התחמצנות וחלודה.

כרום נמצא בפלדת אל חלד ובסגסוגות מתכת מבריקות. נעשה שימוש בכרום עם אלומיניום לציפוי מתכות (תהליך הקרוי אנודיזציה). גם בכימיה משתמשים בכרום בתור זרז, והוא תוסף מוכר לצבעים מסוימים (בעיקר גווני ירוק), בעיבוד עורות ובשימור עץ.

ניתן גם למצוא כרום בקלטות ובדיסקים (Floppy Discs).

שימושים נוספים לכרום ברכיבי אלקטרוניקה, בייצור, ואפילו בצבעים, נובעים בין השאר מהיותו חומר מחמצן חזק.

ארסן הינה מתכת למחצה, יסוד רעיל מאוד, הדומה במבנהו הכימי לזרחן. ארסן הינו מינרל נפוץ בקרום החיצוני של כדור הארץ, וכמעט אינו נמצא במצב נוזלי בלחץ רגיל – אלא מופיע באופן טבעי כמוצק או כגז.

בחומרים לשימור עץ, ברכיבי חשמל (כמו דיודות), ובכמויות גדולות בחומרי הדברה ובלוחמה כימית. תרכובת מסויימת של ארסן נפוץ בתעשיית השבבים ומתפקדת כמוליך למחצה. ניתן גם למצוא ארסן בזיקוקים, בקרמיקה, ובמוצרים בתעשיית הלייזר.

ארסן הינו רעיל במיוחד, ובצריכה של מעל 60 מ”ג יכול להביא אף למוות. תופעות הרעלת ארסן יכולים להיות כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות, ירידה חדה בחום הגוף, חוסר אספקת דם לאזורים בגוף (בעיקר אזורים פריפריאליים), ומוות.

חשיפה כרונית לארסן תוביל למחלות עור כרוניות – חלקן קשות, ולירידה בתפקוד מערכת העצבים ובהעברה עצבית. ארסן גורם לסרטן הריאות בחשיפה לשאיפה.

קדמיום הוא מתכת רכה עד כדי כך שניתן לחתוך אותה בסכין מטבח. קדמיום נמצא בשפע בקרום כדור הארץ. קדמיום מתרכב עם חמצן, כלורין, או סולפור ובתרכובות אלה ניתן למצוא אותו בסביבה באופן חופשי. בכל סלע ניתן למצוא קדמיום ברמה כזו או אחרת. קדמיום טהור נדיר למצוא בטבע.

קדמיום ידוע כיסוד בעל רעילות גבוהה במיוחד, עד כדי כך שהאיחוד האירופי הגביל את השימוש המותר בו. ובחשיפה גבוהה יכול לגרום למוות. הזרקה תוך ורידית של קדמיום תגרום לקריסה של הכבד והכליות, ושאיפה של אבק קדמיום עשויה להביא במהירות למצב של אי ספיקת כליות. הקדמיום פוגע במערכת הלב וכלי הדם, בהתפתחות מערכות הגוף אצל עוברים וילדים, במערכת העיכול, במערכת העצבים, במערכת השתן ובכליות, במערכת הרבייה, ובמערכת הנשימה. קדמיום ידוע כמסרטן.

קדמיום נפוץ מאוד לשימוש בסוללות נטענות (סוללות ניקל-קדמיום), כמו כן השימוש בו נפוץ בתעשיות הפלסטיק, ה-PVC, והצבע, כפיגמנט. קדמיום קיים בייצור מיסבים ומוליכים למחצה, בתעשיית האלקטרוניקה ובמתכות להלחמה.

בריליום הוא חומר מסרטן, ובפרט נמצא כגורם לסרטן הריאות. החשיפה לבריליום באופן מוגבר משפיעה בעיקר (אם כי לא רק) על מערכת הנשימה, ודי לנשום בנוכחותו על מנת לספוג את השפעותיו ההרסניות. מחלת הריאות הנקראת “בריליוזיס” מתפתחת אף היא כתוצאה מחשיפה מוגברת לבריליום.

חשיפה של העור לבריליום עלולה לגרום ליכולת מופחתת של העור להירפא מפצעים וחתכים וכן לגבשושים ושלפוחיות על העור.

בנוסף, בריליום עלול להזיק לתפקוד מערכת העיכול, מערכת החיסון, ובניסוי מבוקר שהוחל על בעלי חיים נמצא שצריכה גבוהה של בריליום בתזונה גורמת לאולקוס.

מוערך כי 15% בקירוב מהאוכלוסייה רגישים במיוחד לנוכחות בריליום באוויר. מי שרגיש לבריליום עלול לפתח דלקות במערכת הנשימה ובריאות כתוצאה מנשימה בקירבת בריליום – גם כאשר זה נמצא באוויר בריכוז נמוך.

המחלה הנקראת “מחלת בריליום כרונית” (beryllicosis), עלולה להתפתח זמן רב לאחר חשיפה ממושכת לבריליום, ולפגוע במערכת הנשימה, לגרום לחולשה ועייפות, ואפילו לבעיות במערכת הלב.

נחושת בריליום (המכילה עד 2.5% בריליום) מצויה בתעשיית האלקטרוניקה לרוב, במחברים חשמליים, אלקטרודות, מעגלים מוכללים, ועוד. בריליום נמצא גם בנשק גרעיני ובמערכות גרעיניות, במטוסים וכלי רכב חלליים, במכשירי רנטגן, מכוניות, מחשבים, ולעיתים אף במסגרות של אופניים.