תרבות צריכת מוצרי החשמל בישראל הגיעה לממדים קיצוניים שהפכו אותם לאויב הסביבתי הגדול ביותר שאחראי ל-70% מהפסולת הרעילה במטרה לצמצם את הנזק שנגרם לו, הוקם מפעל המיחזור למקררים ומזגנים בהתאם לתקינה האירופאית ובהשקעה של 30 מיליון שקל
ההתחממות הגלובלית משנה באופן בלתי הפיך את הסביבה ומאיימת על הקיימות ואיכות האוויר בעולמנו. ההכרה במצב ובגורמים המזיקים לכדור הארץ אומנם הולכת ומתעצמת עם השנים אך עדיין לא נמצאו פתרונות שיפחיתו את הפגיעה באופן משמעותי.
פסולת רעילה היא מבין הגורמים העיקריים ש”תורמים” לתופעה המדאיגה, כאשר בישראל, כ-70% ממנה תופסת ‘הפסולת האלקטרונית’ שמקורה בסוללות ובמוצרי חשמל ונזקיה מהווים איום סביבתי משמעותי וסכנה לאנושות כולה.ישראל לבדה, מיוצרים בשנה כ-165 אלף טון של פסולת אלקטרונית, מספר שמשקף גדילה משמעותית בהיק שהכרנו משנים עברו – היקף שאסור להתעלם ממנו ומצריך שינוי צרכני מהותי לצד מימוש פתרונות שיסייעו לצמצום הנזקים.
צרכנים מעטים יודעים למשל שמזגנים ומקררים למשל, שאינם ממוחזרים כראוי מובילים לנזקים סביבתיים אדירים – לשם הבהרה, מקרר אחד שאינו ממוחזר שווה בנזקו הסביבתי לפליטת גזי חממה, כמו נסיעה של 100,000 ק”מ נסיעה ברכב פרטי.
עד היום, לא היה בישראל הליך מחזור מתאים ומוסדר למזגנים ומקרים והראשונים שהרימו את הכפפה ליישור קו עם הסטנדרטים החדשים בניסיון לסייע בהפחתת הנזק שגורמת הפסולת האלקטרונית, ובמסגרת האסטרטגיה הירוקה של החברה, הייתה ‘אלקטרה מוצרי צריכה’ שהקימה, יחד עם תאגיד המיחזור מ.א.י שפועל מטעם המשרד להגנת הסביבה, את ‘אלקטרה מיחזור’ – המפעל הראשון מסוגו בישראל, והמתקדם ביותר בעולם למיחזור מזגנים ומקררים.
מפעל המיחזור למקררים ומזגנים הוקם במטרה להגשים את חזון הכלכלה המעגלית, כך שכל חלק ממוחזר יהפוך לחלק במוצר חדש, שלבסוף יגיע לצרכן.
2 דק של טעימה מהעשייה שלנו השנה
תודה לכל השותפים שלנו – היבואנים, היצרנים, העסקים, הרשויות המקומיות, מפעלי המיחזור והמיחזור וכמובן תושבי מדינת ישראל , על שיתוף הפעולה והעשייה המשותפת למען הסביבה, בריאות הציבור והדורות הבאים
2 דק של טעימה מהעשייה שלנו השנה
תודה לכל השותפים שלנו – היבואנים, היצרנים, העסקים, הרשויות המקומיות, מפעלי המיחזור והמיחזור וכמובן תושבי מדינת ישראל , על שיתוף הפעולה והעשייה המשותפת למען הסביבה, בריאות הציבור והדורות הבאים
מיזם מעורר השראה המשלב דו קיום יהודי-ערבי, תרומה לקהילה, שמירה על איכות הסביבה ושילוב אנשים עם צרכים מיוחדים במעגל העבודה.”מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת אלקטרונית, המזהמים את האדמה, המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים”, אומר אמנון שחרור, מנכ”ל תאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית העומד מאחורי המיזם. “תרבות הצריכה של מוצרי חשמל הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב הסביבתי העיקרי, המהווה 70% מתכולתה הרעילה”.
מנועים חשמליים אחראיים לכ-50 אחוז מצריכת החשמל בישראל, ומכאן הצורך החיוני במחזורם. החלפה ומיחזור של מנועים ישנים ולא יעילים מונעת נזקים סביבתיים אדירים. בישראל קיימת בעיה של הברחת מנועים לרשות הפלסטינאית, שם מתבצעת שריפה והטמנה ללא פיקוח, תוך זיהום חמור של הקרקע, האוויר ומי התהום. המנועים מכילים מתכות כבדות וחומרים מסוכנים שיש לטפל בהם בצורה נאותה. פירוק מנועים חשמליים דורש ידיים עובדות רבות ומיומנות, אך ברשות הפלסטינאית עבודה זו מבוצעת תוך ניצול בני נוער וילדים, ותוך שימוש בכח אדם בלתי מיומן, ציוד ידני ולא תקני ומתקנים מאולתרים.
מנועים למחזור (צילום: עמותת למען)
גם המשרד להגנת הסביבה הבין את הנזקים הנגרמים מפסולת אלקטרונית שאינה ממוחזרת, וממנועים המוברחים לרשות הפלסטינית, והחליט להרים את הכפפה ולהקים בסיוע תאגיד מ.אי את מפעל מחזור המנועים הראשון בישראל, המעסיק עובדים ערבים, יהודים ודרוזים עם צרכים מיוחדים. מחזור המנועים במפעל החדש, מבוסס על טכנולוגיה אירופאית וקוריאנית מתקדמת, תוך שימוש במכונות החיתוך והמחזור החדשניות והמתקדמות בעולם, המאפשרות התמודדות עם הפסולת האלקטרונית, שהפכה למזהמת הגדולה ביותר בישראל. המפעל, שמועסקים בו כ-50 עובדים עם מוגבלויות, מאפשר בשלב הראשון מחזור של כ-600 טון מנועים, וכ-10 מנועים בכל שעת עבודה.
להתפרנס בכבוד
משבר הקורונה הותיר אלפי אנשים עם צרכים מיוחדים ללא מסגרות תעסוקה, ודחק אותם אף יותר לשולי החברה. גם כעת לקראת סיום מענקי החל”ת, רבים מהם יגלו שאין להם לאן לחזור. על פי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, 20% יותר אנשים עם מוגבלות לא מועסקים (69% לעומת 49%), ויותר מפי שניים מהאנשים עם מוגבלות הוצאו לחל”ת ביחס לאנשים ללא מוגבלות (17% לעומת 8%). מפעל המחזור של פסולת אלקטרונית ומנועים חשמליים הממוקם בא.ת ג’וליס, מהווה עבורם אור בקצה המנהרה.
“בתקופה זו של חוסר וודאות, המפעל מאפשר להם להתפרנס בכבוד, לחזק בקרבם את תחושת המסוגלות ולהפכם מנתרמים לתורמים”, מוסיף אמנון שחרור. “וכמובן על הדרך גם מונע נזקים סביבתיים משמעותיים הנגרמים מפסולת אלקטרונית וממנועים חשמליים”.
תנאי שירות להרשמה לקריאת שירות לקבלן פינוי ממדרכות הבתים ברשות מקומית בה מפעילה מ.א.י את הסדר האיסוף לפסולת חשמלית במועדים קבועים.
בהרשמתך לשירות הנך מאשר באופן מלא את תנאי השירות כאמור ומתחייב כאמור בהם. תנאי השימוש מנוסחים מטעמי נוחות בלשון זכר אולם הם מתייחסים לנשים וגברים כאחד.
תנאי שירות לקריאה לקבלן הפינוי ביום איסוף ממדרכות הבתים ברשות המקומית
אני מבקש בזאת להירשם באמצעות אתר האינטרנט /אפליקציה של מ.א.י תאגיד למיחזור אלקטרוניקה בישראל(להלן “מ.א.י“) לצורך פינוי פסולת אלקטרונית ממדרכה הסמוכה לביתי (להלן- “קריאת השירות“) בכפוף להתחייבויות ולתנאים הבאים :
אני מתחייב להציב את הפסולת האלקטרונית במועד התחלת חלון הזמן שתיאמתי ומאשר שהפסולת החשמלית שייכת לי וידוע לי כי עד לפינויה היא מצויה באחריותי הבלעדית.
אני מצהיר כי למיטב ידיעתי פסולת זו אינה מהווה סיכון מכל סוג לכל עובר אורח או אדם באופן הנחתה או מעצם איכותה, טיבה או כמותה וכי בחנתי וודאתי שאין ביכולתה להזיק לאדם או לרכוש.
אני מצהיר ומתחייב שהפסולת האלקטרונית לגביה מבוקשת קריאת השירות הינה פסולת אלקטרונית וחשמלית עפ”י הגדרתה בחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב-2012 ושמשקל הפסולת האלקטרונית הכולל שאציב במסגרת קריאת שירות אחת הוא לפחות 25ק”ג ולא יותר מ200 ק”ג או חמישה פריטים.
אני מתחייב בזה להציב את הפסולת האלקטרונית, על מדרכה בסמוך לביתי, בהתאם להוראות כל דין, באופן שלא יסכן או יפריע לעוברי אורח ו/או כלי רכב, לאיסוף במקום שמאפשר גישה נוחה לפינוי באמצעות רכב .
בהזמנת השירות ומילוי פרטיי אני מתחייב כי הפרטים שאמסור יהיו פרטי המלאים והנכונים.
הנני מאשר למ.א.י להעביר את פרטי ההתקשרות שלי והפניה לקבלן הפינוי , על פי שיקול דעתה של מ.א.י לצורך חזרה אלי ותיאומים עמי.
הנני מאשר כי כל אירוע או פעולה שנעשו על ידי קבלן הפינוי בתיאום עימי , אשר יש בה יותר מאשר פינוי פסולת הציוד החשמלי ממדרכות הבתים, תיעשה באחריותי המלאה. הנני מוותר בזאת על כל טענה כלפי מ.א.י או מי מטעמה בגין קריאה לקבלן הפינוי זו.
ידוע לי שקריאת השירות תבוצע על ידי מובילים חיצוניים ואני מוותר מראש על כל טענה ומשחרר את מ.א.י מכל חובה שהיא לגבי קריאת השירות וביצועה. ידוע לי שמתן השירות עד למדרכת הבית לאיסוף הינו בכפוף לשיקול דעתה הבלעדית של מ.א.י שרשאית לשנות בכל עת את תנאיו ללא הודעה מראש. כמו כן ידוע לי שהשימוש בשירות הינו באחריותי הבלעדי אני מסכים כי מ.א.י ו/או מי מטעמה פטורה מכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד ו/או אובדן זמן ו/או אובדן רווחים ו/או כל נזק עקיף או תוצאתי אחר, העלולים להיגרם לי או לצד שלישי במישרין ו/או בעקיפין כתוצאה מקריאת השירות או הפסקתו או כתוצאה משיבוש ו/או אי דיוקים ו/או אי עמידתי בתנאי קריאת השירות להלן ו/או טעויות במידע בנתונים שהועברו על ידי ו/או כתוצאה מגורמים ומתקלות שמקורן בי ו/או בכוח עליון ואני מוותר על כל תביעה ו/או טענה כלפי מ.א.י בגין עילה כלשהי במסגרת קבלת השירות. ידוע לי שמ.א.י תהיה רשאית לבטל את קריאת השירות לפי שיקול דעתה או לשנות את מועד מתן השירות.
ככל שאינך מסכים להיות מחויב על ידי התנאים לעיל או אינך עומד בהם, אנא הימנע מהזמנת קריאת השירות.
לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, תהליך הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים, התחממות המובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא.
כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל
עודכן:16/08/2021
בשנת 2015 התייצבו נציגי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל, דאז ברשות השר אבי גבאי, בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035, וזאת רק כתוצאה ממהלכי התייעלות אנרגטיים בכל אחת מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס- כמובן כל זאת כדי לשכנע את האומות לקחת חלק בשינוי מצב ההתחממות הגלובאלית והסיכון למיליוני אנשים בתסריט האימה ה”עסקים כרגיל” .
בקיץ 2021 מפרסם האו”ם דוח נוקב וחד משמעי , דוח ה IPCC , שבאופן חד משמעי קובע שנזקי ההתחממות הגלובאלית הם מעשה ידי אדם ונזקים אקלימים משמעותיים הצפויים שאינם ניתנים לשינוי ודורשים אדפטציה של תשתיות, חקלאות, אנרגיה והאופן בו מספקות מדינות את הצרכים היסודים של חיי תושביהם. בנוסף שינויים משמעותיים יש לקחת באופן מיידי בקצב ואופן הפליטות של גזי חממה לרבות גז טבעי.
מחויבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה לנפש הנפלטים במונחי CO2 (מכונים במדד GWP Global Warming Potential ).
יעדי המשרד להגנת הסביבה בנושא פליטות מזהמים
על פי המשרד להגנת הסביבה, “נכון לספטמבר 2015 – גובש יעד הפחתה לאומי לישראל, הממשלה אישרה ביום א’ 20.09.15 את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב- 2030 מתרחיש עסקים כרגיל של 10 טון לנפש, שמשמעותו: הפחתת כ-25% מפליטות גזי החממה עד -2030; 17 התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסועה פרטית. התועלת למשק הישראלי: מעל 100 מיליארד שקלים. האוצר יקציב חצי מיליארד ₪ למימוש התכנית, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ₪ לארבע שנים.”
לצערנו לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי הגורם באופן ישיר להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, בין אם אלו אדי מים טבעיים או גזים אגרסיביים יותר. זהו תהליך טבעי וחשוב הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים ומאפשרת את מעגל החיים לו אנו רגילים.
התחממות מהירה וקיצונית מובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא ובאופן בו הטבע לא מאפשר כרית נחיתה והתאמת השרשרת האקולוגית – מכאן נובעות תופעות אקלימיות קיצוניות. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל פליטת חומר מזיק או תהליך אנרגטי בעולם ל-CO2 , זאת אומרת שסוג גז במדד GWP 1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.
מקור: בלומברג Bloomberg
התרומה של מקררים ביתיים ומכשירי מיזוג לפליטות גזי החממה
אמצעי קירור כגון: מקררים ביתיים ומיזוג מכילים בחלק מהמכשיר עצמו כמות גדולה מאוד של גזי – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כאמצעי קירור בדחיסה במקררים ובמזגנים, וכן כחלק מחומרי הבידוד במכשירים (Blowing Agents) כחומרים מקציפים – חומר הבידוד הצהבהב והאוורירי. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הביתי באירופה ויתכן אף בישראל.
טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:
מקור: UNEP – STEP JULY 2009 – RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies
בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) והשאר בעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC.
אז מה המשמעות של כל הנתונים האלו?
אנו צורכים כ 300,000 מקררים בשנה וכ-800,000 מזגנים ומוצרי קירור מותקנים בבתים ובמשרדים, וכמובן שאף אחד לא יסכים לוותר עליהם ולא משנה מה המחיר. אבל, בכל מכשיר כזו טמונים גזים מסוכנים מאוד, שקטים, נדיפים , ללא ריח ובלתי נראים. הם חסרי כל השפעה ישירה עלינו כבני אדם אבל, כל קילוגרם מגזים אלו (להזכירכם במקרר אחד יש 1 ק”ג של גז) שווה ערך לפליטה של 14-5 טון גזי חממה בהתאמה לסוג הגז. לשם השוואה רכב משפחתי חדש מייצר בממוצע רק 130 גרם CO2 לכל קילומטר נסיעה, מכאן שמקרר ישן המכיל CFC במכלוליו שווה ערך לנסיעה ברכב של כ-107,000 ק”מ! ראוי לציין כי ידוע שמקררים רבים המסומנים כמכילי גז HC , מרכיבי הבידוד בהם נופחו בגזים ממשפחת ה-CFC ומכאן שנזקיהם גדולים אף יותר מהצפוי ברישומיהם. דוגמא נוספת ניתן לתת מנזק הנגרם בתעשיית הבשר, בתהליך ייצור של ק”ג בשר בקר, נפלטים כ 20 ק”ג מקרר יחיד שווה ערך בנזקיו להתחממות הגלובאלית כמו לצרוך כ 500 ק”ג בשר בקר (חצי טון של CO2).
נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים . בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד GWP, מכאן שלכל תושב ישראלי השפעת התחממות המיוחסת למקרר הביתי בלבד (וטרם דיברנו על מזגנים) שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה אם לא יטופל או ימוחזר באופן סביבתי .
מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם עד ל 2030, ניתן להסיק שבטיפול נאות במוצרי הקירור שברשותנו ניתן היה לקיים הפחתה למקרר הביתי של כל אחד מאתנו ולמזגנים שברשותנו ניתן לממש כ-10% מיעד זה. על כן, ככל הנראה לא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העסקי.
מיחזור מוצרי קירור בישראל
אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים.עד כה קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל.
בעקבות כך, לאחרונה (ינואר 2021) נחתם הסכם היסטורי ויחודי בישראל – בתוך שנה וחצי יוקם מפעל המיחזור הראשון בישראל למיחזור מקררים ומזגנים בבעלות חברת אלקטרה,קבוצת אולטרייד ותאגיד מ.א.י .כיום כלל המקררים נאספים ומועברים למיחזור גנרי של פסולת ברזלית, הקמתו של המפעל החדש תניב מגוון חומרי גלם שיוחזרו לתעשיה ותסלק באופן מוחלט את כלל המזהמים שנמצאים בציוד הקירור.
להקמתו של מפעל המיחזור השפעה סביבתית עצומה, מדובר על מניעת נזק מצטבר של כ-מליון טון CO2 בשנה, כחמישית מפליטות גזי החחמה מפסולת במדינת ישראל. המפעל צפוי למחזר כשליש מציוד הקירור בישראל , ולהשיב גזים וחומרי גלם ממוחזרים לייצור בתעשייה.
מאחר ושותפים למפעל זה כלל גורמי היצור, השיווק והמיחזור של מוצרי קירור , אנחנו נפגשים לראשונה בישראל ובעולם במיזם המיישם את עקרונות הכלכלה המעגלית הלכה למעשה.
מיזם אלקטרה מיחזור הוא ציון דרך חשוב ברמה הלאומית ואירוע בקנה מידה עולמי במימוש מלא של חזון הכלכלה המעגלית בו היצרן לוקח אחריות מלאה משלב הייצור,שיווק לצרכן, איסוף הפסולת הישנה והעברתה למיחזור בתקינה בינלאומית. כל זאת לא היה מתאפשר ללא החזון של חברת אלקטרה מוצרי צריכה בעידוד של המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל.
מיזם אלקטרה מיחזור הינו בשורה חדשה לכלכלה המעגלית בישראל ובעולם.כלכלה שנוטלת אחריות, מתקנת וברת קיימא כלכלה שמביטה לא רק על שורת הרווח אלא על סגירת מעגל סביבתי ותעשייתי מתקדם למען עתיד ילדינו.נחתם הסכם אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.
לקראת יום מיחזור הפסולת האלקטרונית ביום רביעי הקרוב יחול יום מיחזור הפסולת האלקטרונית, שמהווה תמרור אזהרה וקורא לנו לשים ברקס להשלכה הסתמית של מכשירים אלקטרוניים, מסוללות ועד סמארטפונים
מאת: אמנון שחרור, מנכ״ל משותף תאגיד מאי
יום רביעי הקרוב יהיה יום מיחזור הפסולת האלקטרונית הבינלאומי, שמהווה תזכורת כתמרור אזהרה בוהק שקורא לכולנו לשנות את הרגלי המיחזור והצריכה שלנו. בעשור האחרון, תרבות הצריכה בעולם המערבי של מוצרי חשמל הגיעה לממדים מפלצתיים, והפכה את הפסולת האלקטרונית לאויב הסביבתי העיקרי. כמות הפסולת האלקטרונית מהווה רק אחוז אחד מכלל הפסולת הביתית, אך כ- 70% מתכולתה הרעילה. מדי שנה מצטברים בישראל כ-130 אלף טון של פסולת אלקטרונית. 80% ממנה מועברים למטמנות וממשיכים לפלוט גזי חממה וחומרים רעילים רבים. מאות אלפי טונות הנפלטות לסביבה וגורמות לזיהום המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. הנזקים העצומים לכדור הארץ ולבריאותנו אינם גזרת גורל, אלא קשורים להרגלים הסביבתיים הפגומים שהשתרשו בנו לאורך שנים. הרגלים שאפשר וצריך לשנות.
משבר הקורונה הוביל למציאות בה למעלה מחצי שנה רוב תושבי המדינה נאלצים להעביר את זמנם בבית. אם לא הספיקו למעלה מחודשיים בסגר הראשון, בהם היינו נעולים בבית עם הילדים, כעת הגיעו ימי הסגר השני אותם אנו נאלצים להעביר במציאות דומה. המצב שנוצר מהווה הזדמנות חד פעמית לגייס את עצמנו ואת ילדנו למען הסביבה, ולאסוף ולמחזר את כל הפסולת האלקטרונית שהצטברה בבית לאורך השנה.
אם תרימו את הראש, תגלו שבכל פינה אפשרית בבית מסתתרים סוללות, מטענים, כבלים ישנים, מפצלים, אינספור צעצועים אלקטרוניים שבהם הילדים כבר מזמן לא משתמשים, ובעיקר מכשירים ניידים מושבתים, שיכולים להסב לסביבה נזקים עצומים. האם ידעתם שלייצור טלפון נייד אחד ישנה השפעה סביבתית שלילית הזהה לרכב חדש הנוסע אלף ק”מ? עכשיו דמיינו את גודל הנזק והכפילו ב-2.72 מיליארד טלפונים ניידים הנמצאים כרגע בשימוש. בטלפונים סלולרים ניתן למצוא ארסן, אנטימון, נחושת, קדמיום, בריליום, אבץ, ניקל ועופרת בכמויות נכבדות אשר גורמות לנזקים עצביים בבני אדם, פגיעה בהתפתחות של ילדים ונשים, סרטן והשפעות גנטיות.
ועוד לא דיברנו על המזהם הגדול והמסוכן שנמצא בבתים של כולנו בשפע – הסוללות. אלו מתוכן שאינן ממוחזרות מזהמות את האוויר והאדמה וגורמות לנזקים בריאותיים עצומים. הסוללה נראית אמנם תמימה, אך היא רחוקה מכך, ומסוגלת לזהם מאגרי מים עצומים ולהרוג כל יצור החי בהם. החומרים הרעילים בהן, דוגמת העופרת שבסוללות, שמגיעים למקורות המים שלנו, יכולים לגרום לבעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, לירידה ביכולת השכלית, למחלות לב וכלי דם ועוד שלל נזקים בריאותיים בלתי הפיכים, שהיו יכולים להימנע, אם כל אחד מאיתנו היה עושה את אותו צעד קטן למען הסביבה שיכול להשפיע בענק. השהות בבית במהלך משבר הקורונה, מהווה הזדמנות מצוינת לאסוף את כל הסוללות המשומשות שנצברו ומוצרי האלקטרוניקה המקולקלים, ולהשליכם אל מיכלי המחזור הייעודיים.
אם ננצל את תקופת הסגר לאיסוף ולמחזור משפחתי של פסולת אלקטרונית, נשכיל להעביר לילדנו שיעור חשוב ביותר על עקרונות הצריכה והקיימות. דרך הפעילות החינוכית המשותפת הם ילמדו על צמצום צריכה, צריכה נבונה, מיחזור ושימוש מושכל במוצרי החשמל, מתוך מטרה לעורר בהם שאלות כמו “למה אני צריך אייפון חדש, אם הישן עושה את אותה העבודה בדיוק? “למה לקנות צעצוע חדש לפני שהישן התקלקל אם זה גורם לנזק כל כך גדול?”. אם לא נשנה את ההרגלים שלנו ושלהם, נאסוף, נפריד ונתחיל למחזר, נראה גידול משמעותי בבעיות הסביבתיות ובתחלואה. האם זו המציאות שאנו רוצים להוריש לילדינו? הגיע הזמן שניקח אחריות. בואו נעשה צעד קטן לאדם וצעד גדול לסביבה ולבריאות שלנו, ופשוט נתחיל למחזר.
בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.
אין אויב גדול יותר לחדשנות מאשר קיבעון מחשבתי. כשלאונרדו דה וינצ'י רצה לבנות מכונה שתעזור לבני אדם לעוף, הוא חיקה את מעוף הציפור, מתוך קונספציה כי רק כך יוכל להשיג את המטרה. הקונספציה הזאת, שהוטמעה בראשו ובראשם של בני דורו, עצרה אותם מלעשות את הקפיצה הגדולה קדימה בתעופה, שבמאה ה-20 שינתה את העולם. קיבעון הוא מעצור השגור גם בראשם של תעשיינים וחברות בישראל כיום, המעוניינים יותר מכל לשמר את המצב הקיים, שלא פועל לטובת אף אחד - גם לא לטובתם שלהם.
הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה בישראל ביתר שאת, בעתירתה המוזרה של התאחדות התעשיינים נגד הרשויות המקומיות, המבקשות להטיל על התעשיינים אגרת פינוי פסולת בכמות חריגה.
מדוע זאת עתירה מוזרה? כי בעוד התעשיינים ובעלי העסקים יכולים לבחור להתקשר עם תאגידי מיחזור, להפחתה משמעותית של כמויות הפסולת לפינוי על ידי הרשות המקומית, ובכך גם להפחתת אגרת פינוי הפסולת החריגה, הם בוחרים ללכת עם הראש בקיר נגד הקידמה ולהתעלם מהסביבה.
בעתירה שהגישה התאחדות התעשיינים לבג"ץ היא טוענת שהאגרה היא "המצאה שנועדה לסחוט כספים" מעסקים הפועלים בשטחי הרשויות והערים השונות. ההתאחדות מסבירה, יש שיאמרו בצדק, כי פינוי האשפה הוא שירות שאמור להיכלל בתשלומי הארנונה שגובות הרשויות המקומיות. ייתכן כי יש צדק בדבריה, אבל החוכמה המצופה מהתעשיינים של הסטארט-אפ ניישן היא להפוך איום להזדמנות.
למעשה, מנקודת מבטה של הרשות המקומית, כאשר התעשיין מתקשר בהסכם עם תאגיד למיחזור פסולת אלקטרונית ועם תאגיד למיחזור אריזות, הוא בעצם מטפל בעיקר הפסולת היבשה שלו בעצמו, ומפחית משמעותית את כמות הפסולת שהוא מייצר.
כשעיקר הפסולת של התעשיינים ובתי העסק היא תעשייתית, אלקטרונית או אריזות מפלסטיק, הם נותרים עם קמצוץ של פסולת רטובה לטיפול על ידי הרשויות המקומיות.
באופן כללי, התעשיין גם לא משלם על מיחזור. על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות, תאגיד המיחזור, שהוא גוף היישום המוכר, צריך לממן את איסוף ומיון הפסולת האלקטרונית עבור התעשיין - בנוסף לפינוי בחינם. יכול התעשיין לפנות אריזות באמצעות תאגיד המיחזור תמיר. מדובר בגוף בבעלות התעשיינים, שגם מממנים את פעילותו, ולפיכך הם צריכים להיות הראשונים ליהנות מפירותיו בהתאם לחוק להסדרת אריזות.
יותר ויותר חברות בכל העולם מבינות את היתרונות וההזדמנויות הרבות שמיחזור מביא להן, שלא לומר רווחיות. המודעות הגוברת לסכנות בפסולת אלקטרונית שאינה מטופלת, ולהררי הפלסטיק השוטפים את האוקיינוסים ומזהמים את האדמה, הפכה את האזרחים למצפוניים הרבה יותר, והציפיות שלהם מתעשיינים וחברות עולות כל הזמן. הם מענישים את המזהמים ותומכים בממחזרים.
קשה אם כן להבין את הרציונל של התאחדות התעשיינים בעתירתה לבג"ץ. התעשיינים רוצים להשאיר את החוקים וההליכים המקובלים כפי שהיו מאז ומתמיד. זהו קיבעון שעומד לרועץ עבור חברות, ארגונים ותעשיות המעוניינים להישאר רלוונטיים.
וינסטון צ'רצ'יל אמר כי גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול, ושינוי גישה זה מה שנדרש כיום מהתעשיינים ומהחברות.
מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי ודינמי, שבו חברות החפצות חיים חייבות להסתכל קדימה, לחדש ולעוף. אם הן מסרבות בתוקף לעשות זאת בעצמן, הרגולטורים יכולים להכריח אותן לעשות כן.
המאה ה-21 מביעה עימה התקדמות טכנולוגית המאפשרת לנו בהחלקת אצבע או מקסימום לחיצת כפתור להתנייד ממקום למקום במהירות ולהעביר מידע, אנרגיה ותקשורת בין חפצים ואנשים. יכולת זו מעלה את איכות חיינו אך גם טומנת בחובה אתגרים חדשים בינהם אתגרים סביבתיים וחינוכים.
אנו צורכים מוצרים אלקטרונים בקצב מסחרר ולאחר השימוש הפסולת ברובה משולכת
לפחים העירוניים המועברים להטמנה באדמה.
הפסולת האלקטרונית הינה רק 2% מכמות הפסולת הביתית שלנו אך מהווה 70% מגורמי הזיהום של משאבי הטבע הקריטים לקיומנו – המים, האוויר והיבשה.
אנו מעבירים יותר ויותר שעות במהלך היממה אל מול המסכים, ומכשירים אלקטרונים שונים, מדברים דרכם ומבצעים פעולות. העולם משתנה ומתפתח במהירות והרבה מן המקצועות מהם יתפרנסו ילדנו טרם קיימים וכישורי החיים ויכולות בין אישיות הינם כלי עבודה אשר יאפשרו לילדנו להתמודד עם אתגרי המחייה והפרנסה.
תכנית החללית מ.א.י הנה חדשנית ראשונה מסוגה בעולם. בתכנית מקנה לילדים באמצעות שיתוף פעולה הדדי בין הילד בית הספר ותאגיד מ.א.י פתרון ישים, יעיל ופשוט להתמודדות עם אתגרים אלו:
שמירה על הסביבה: באמצעות התכנית כל ילד יכול בצורה יעילה ופשוטה להעביר פסולת אלקטרונית ביתית למחזור בצורה טובה ובטוחה לסביבה.
אקטיביזם חברתי – סביבתי: במהלך התכנית הילדים מתנסים הלכה למעשה בהסברה בהובלת שינוי לטובה על הסביבה בה הם חיים ומחזקים את תחושת המסוגלות האישית והאמונה כי הם יכולים לשנות את המציאות בה הם חיים.
צרכנות נבונה ונכונה : התכנית מלמדת וממחישה לילדים כי לקיחת האחריות על רכושנו היא איננה רק בזמן הרכישה והשימוש בו אלא גם בסיום השימוש וכיצד ניתן לעשות זאת בצורה נבונה ונכונה לפרט, לחברה ולסביבה.
חשיבה מחוץ ל״קופסא״ וגמישות : התכנית ממחישה את היכולת של ניסוי וטעייה. כיצד ניתן לקחת בעיה, במקרה הזה סביבתית – חברתית ובעזרת יצירתיות ופיתוח יכולות
טכנולוגיות נוספות למצוא פתרונות.
חיזוק יכולות מוטוריות ויצירתיות: במהלך הפעילות הילדים יתנסו בהרכבת חללית אישית מקרטון, ימלאו אותה בפסולת אלקטרונית ביתית ויקשטו אותה באופן ייחודי כל אחד על פי טעמו האישי.
בילוי זמן איכות משותף וחיזוק תקשורת בין אישית: תהליך ההרכבה וה״טעינה״ של החללית טומן בחובו הזדמנות לבילוי זמן איכות משפחתי, ויצירת חוויות משותפות בעלות אופי חיובי ותחושת הצלחה.
ונסכם באמירה של חז״ל:
״בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו – ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא
תקלקל ותחריב עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך ״ (מדרש קבלת רבה ז,יג).
הנחיות חדשות של המשרד להגנת הסביבה בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני על פי החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012
לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה הנחיות חדשות בדבר איסור מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים, שנועדו להתמודד עם תופעת מכירתה הבלתי־חוקית של פסולת אלקטרונית לכל המרבה במחיר, במסווה של מכירת ציוד המיועד לשימוש חוזר.
מטרת הנוהל היא לבצע הבחנה, באמצעות קביעת מבחנים מצטברים ופומביים, בין ציוד חשמלי ואלקטרוני שמכירתו מותרת, לבין מכירת פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני האסורה על פי החוק, אשר קיימת חובה להעבירה לגוף יישום מוכר, ללא תשלום או דרישת תמורה מלבד מימון עלויות הפינוי של הפסולת.
בנוסף, הנוהל מבקש לחדד כי כל ציוד חשמלי ואלקטרוני אשר מתוכנן לעבור טיפול או הכנה לשימוש חוזר ייחשב פסולת. כלומר, כל ציוד חשמלי ואלקטרוני שהושלך או שהמחזיק בו מתכוון להשליכו או שנדרש להשליכו לפי דין, מהווה פסולת שמכירתה אסורה ואף מטיל על המוכר את חובת ההוכחה כי אין מדובר בפסולת ואכן עסקינן במכירה מותרת, בהתאם לנוהל זה.
בצד הקביעות הללו הנוהל קובע באיזה אופן יש לאחסן ולמכור ציוד וסוללות המיועדים למכירה מותרת.
למסמך ״הנחיות החדשות לאיסור מכירת פסולת חשמלית ואלקטרונית״ באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן
היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.
כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל
כצרכני ההווה והעתיד אנו מגדילים את היקף הצריכה באופן גדל והולך, מיום ליום אנו נעזרים ביותר אמצעים חשמלים ודיגיטליים אשר אם בעבר החליפו פעולות בסיסיות בהווייתנו האנושית (מכונות כביסה לדוגמא) , הרי שכיום הטכנולוגיה מעצימה ומוסיפה פעולות חדשות ליכולתנו (טאבלט), אפשרויות אינטרקציה (מכשיר סלולאר) ומרכיבי תרבות (פייסבוק) למין האנושי. קשה להעריך כיום את היקפי המסה המצטברת של פסולת אלקטרונית ועוד יותר קשה אף להעריך את היקפיה שנים לבוא.
ידוע כי הפסולת הנוצרת מהצריכה המוגברת ממוצרים חשמלים מגוונת וברובה מהווה מפגע אקולוגי בשלושה מיושרים שונים:
א. צריכה – גידול בהיקף הצריכה של משאבי טבע מתכלים.
ב. עירבוב – השלכת פסולת מוצקה שאינה מתכלה המורכבת מתערובות חומרים רבים.
ג. זיהום – זיהום ופגיעה במערכות חיים חיונית לאדם , לחי ולצומח.
היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.
מודל ההתמודדות עם הבעיה מיושם בשיטת המזהם משלם ומתוכה נקבעה אחריות יצרן מורחבת בה הוטל נטל האיסוף, מיחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית על גבם של היצרנים והיבואנים של ציוד חשמלי. ישום החוק מבוסס על כלים כלכלים, מסחרים ורגולטורים , אך יחד עימם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור שטרם ניתנה לגביהם הדעת באופן ברור ועל כך אדון בעבודה זו.
הפסולת האלקטרונית קיבלה בעשור האחרון אופי כמוצר צריכה העובר באופן בלטיריאלי תוך ביקוש אין סופי, אי לכך ישראל מאופיינת כמידנת אי ממנה יוצאה טרם יישום החוק פסולת אלקטרונית למדינות עולם שלישי בתת רגולציה ביניהן שכנינו הקרובים יותר לרבות הרשות הפלסטינאית. במקרה בו יוצאה למרחב הקרוב או טופלה באופן בלתי מבוקר, קרוב לוודאי כי בתהליכי המיחזור נגרם זיהום גם בתוך גבולותיה האקולוגים של ישראל.
הטיפול בפסולת זו נעשה בתהליכים שונים באופן סינככרוני או א-סינכרוני תוך השפעת יד המקרה והיהבט המסחרי על אופי התהליך:
א. הטמנה במטמנות או השלכה ברשות הרבים.
ב. זיהום מקומי – מיון, הפרדה, פירוק ראשוני ושימוש באמצעים כימים להפרדת חומרי גלם (שריפה או כימיה).
ג. זיהום בייצוא – מיון, פירוק ראשוני, הכנה לייצוא והעברה למדינות בתת רגולציה למיחזור מזהם.
עם כניסתו לתוקף של החוק החל תהליך היישום בישראל שהוביל להקמתם של גופי היישום מוכרים האמונים על ניטור, איסוף, מיחזור ושליטה בזרמי הפסולת מתוך מטרה להוביל את המגזר הפרטי והעסקי ליישום תהליכי הפרדה במקור, מיון ומיחזור של פסולת אלקטרונית וסוללות באופן מבוקר ואחראי.
אפידמיולוגיה
טיפול נאות בפסולת אלקטרונית נידרש ממגוון היבטים סביבתים וביניהם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור בהם אעמיק, יחד עם זאת חשוב לציין כי גם היבטים הנוגעים להתחממות גלובאלית והעלאת צפיפות גזי החממה באטמוספירה מהווים אף הם גורם עניין משמעותי בסוגיה זו.
בשנים האחרונות ניתן ביטוי באירגון הבריאות העולמי WHO לנושא מתוך דגש לנזק הנגרם לילדים במדינות עולם שלישי בעיקר מתוך דגש להיותם חשופים ופגיעים יותר לחומרים מסוכנים. סקר שנתפרסם בשנת 2012 הראה כי קיים פער עולמי בהבנת הנושא בקרב רופאים ומטפלים אף בצד המערבי של הכדור בין אם בהיבטי תהליכי המיחזור ובין אם בסיכונים הקיימים במוצרכי צריכה חשמלים בשימוש בייתי.
מבין מגוון החומרים המזיקים והמסוכנים הנמצים בציוד חשמלי ואלקטרוני נמנים משמעותים במיוחד ביניהם:
כספית – מרקורי
השימוש בכספית במוצרי אלקטרוניקה מהווה כ 22% מצריכת הכספית העולמית , אי לכך הימצאותה של כספית במוצרים חשמלים המושלכים על ידי הציבור שכיח מאוד. הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, מצויה בלוחות ובמתגים חשמלים. הכספית פוגעת במערכת העצבים וגורמת לפגיעה בשדה הראיה, זיכרון שמיעה ורעד. בנוסף ,כספית הינה חומר מסרטן בסיווג C בהתאם לאירגון הבינלאומי לחקר סרטן. נכון להיום לא נמצאו באדמה ובמי השתיה ריכוזי כספית חריגים בישראל, אך הגידול בצריכה ובמקורות הזיהום עלול להוביל לזיהום עתידים.
מעכבי בעירה
בשנות השבעים החלו להחדיר לפולימרים בתעשיות מוצרי הצריכה השונים מעכבי בעירה BFR – Brominated Flame Retardants כחלק ממתווה רגולטרי שהחל בקליפורניה למניעת שריפות שנגרמו מסיגריות בוערות. כיום נעשה שימוש נרחב לחומרים אלו מבוססי ברום וכלור ברכיבי פלסטיק רבים. לחומרים השפעה על בריאות המשתמשים במועד השימוש בציוד ויתרה מכך בתהליך מיחזור קלוקלים נפלטים מעכבי הבעירה לאוויר. הוכח במחקרים כי מעכבי בעירה עלולים לגרום לסרטן, פגיעה בפוריות, פגיעה במערכות העצבים ושינויים הורמונאלים. ילדים הם בעלי סיכוי הפגיעה בגדול ביותר תוך שיבוש תהליך ההתפתחות (ארחיב בהמשך).
מתכות כבדות
מגוון מתכות כבדות מצויות בציוד אלקטרוני ובהיקפים נרחבים במקורות אנרגיה, מצברים וסוללות שבין מרכיביהם חומרים כגון ליתיום, קדמיום, אבץ, חומצות כסף ואף זהב. עיקר הפגיעה האפשרית היא למי תהום ולפליטת חלקיקים לאוויר. פרקטיקה ידועה בישראל היתה הטמנת ציוד אלקטרוני וחשמלי במטמנות מאולתרות בעשורים הקודמים ועם יישום תהליכי החקיקה בישראל מתגלות עובדות מצערות וכמויות רבות שכבר חילחלו למי התהום ופוגעות באופן ישיר בבריאות הציבור דרך מי התהום.
גזים בשימוש מערכות תאורה
מערכות תאורה חדשניות ומסכי (LCD) מבוססים תאורת כספית , פלורסנט, הלוגן , CFL , PL ונורות הליד מכילות גזים רעילים הנפלטים לאוויר עם שבירת הנורה. כיום בישראל לא בנמצא תהליכי מיחזור ראויים וכלל פליטת החומרים הינה בעלת סיכום משמעותי לבריאות הציבור. בנושא זה יש לתת את הדעת גם לסיכון הקיים בשימוש בציוד ולא רק בתהליכי המיחזור, חשוב לציין כי אף בהוראות היצרן של נורות אלו מופיעות הזהרות חמורות אשר נידחקות ואינן מיושמות בישראל.
בביליוגרפיה
תמונות:
Basel Action Network – BAN
http://www.ban.org
מקורות:
1. המשרד להגנת הסביבה – הודעה בדבר המשרד להגנת כניסת החוק לתוקף.
5. WORLD HEALTH ORGANIZATION- International agency for research on cancer – IARC MONOGRAHS VOLUME 58 -MERCURY AND MERCURY COMPOUNDS http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol58/mono58-8.pdf